בידספיריט | נוסח לא ידוע של הגמרא:

נוסח לא ידוע של הגמרא: לוט [10] שרידי דפים שהוצאו מגניזת כריכות. המאות ה-15-14 בקירוב - מקבץ חשוב של שרידי דפים שהוצאו מגניזת כריכות. הדפים כוללים חומש ותרגום אונקלוס [פסוק אחרי פסוק], ונוסח בלתי ידוע של התלמוד בבלי.  מרבית הדפים הם מחומש שמות בפרשת תרומה, כפי הנוסח המוכר והמקובל עד היום. תימן, המאה ה-15 בקירוב. דף אחד מעניין במיוחד, הינו מהתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא פרק לא יחפור [דף כ”ו] ובו נוסח שונה מכל הגרסאות המוכרות לנו עד היום. אשכנז, המאה ה-14 בקירוב. לדוגמה: אחד הקטעים המופיעים בדף שלפנינו הוא: ”רב פפא הו”ל הנהו תאלי אמיצרא דרב הונא ברי דרב יהושע”. לקטע גמרא זה ידועות מספר גרסאות [ראה אתר 'הכי גרסינן'  המביא את הנוסחאות של: וילנא, פירנצה 8–9, מינכן 95, אוקספורד 369, אסקוריאל, וטיקן 115 ב, Wien, N: Heb. 185.]. נוסח כתב היד שלפנינו אינו זהה לאף אחת מהגרסאות הידועות! התלמוד הבבלי, הלא היא ה'תורה שבעל פה' שנמסרה למשה רבינו בהר סיני. מעיקר הדין, אסור היה לכותבה שהרי ”דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן”, ברבות השנים, בשל הכלל ”עת לעשות לה' הפרו תורתך”, התירו לכתוב דברי תורה, כי ראו שאיסור הכתיבה עלול להוביל לשכחת התורה.     כתבי היד של התלמוד בבלי הקדומים ביותר שבידינו הם מן המאה הי”א או הי”ב. עם זאת, בגניזה הקהירית ישנם למעלה מאלפיים קטעי תלמוד, ויש מהם שנכתבו במאה העשירית ואולי אף קודם לכן.     העלאתו של התלמוד על הכתב והעתקתו מכתב יד אחד לשני גרמו בדרך הטבע לשינויי נוסחאות רבים בין כתבי היד השונים, לעתים גם כאלה המשפיעים על הבנת הסוגיה או על פסיקת ההלכה.      גניזת כריכות: דפים בודדים שהוכנסו בעבר לתוך כריכות ספרים ישנים ועתיקים (בעבר נהגו לייצר כך את כריכות הספרים). בדרך כלל - כמו גם במקרה שלפנינו - הדבר שימר את הכתב לאורך השנים הרבות. וכאשר בזמנינו המציאו את טכניקת חילוצם של הדפים מהכריכה, נחשפים מדי פעם תגליות מרעישות בין הכריכות: כתבי יד של גדולי הדורות וכד'. מפרט: כ-[10] שרידי דפים. חלק עיקרי מהטקסט קריא. מצב; בינוני. כתמי זמן. נקבי עש לא רבים.