בידספיריט | נדיר, היסטורי, קדוש: היתר עגונה

נדיר, היסטורי, קדוש: היתר עגונה בכתיבת קדושי העולם הגר”ש סלאנט, הגרי”ח זוננפלד ועוד - מסמך ארוך, נדיר ביותר ובעל חשיבות תורנית. נכתב כולו [כ-250 מילים] בכתב יד קדשו של מרא דארעא דישראל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ובשוליו חתימות יד קדשם של שלושת ענקי ירושלים: מנהיג העדה הגאון רבי שמואל סלאנט, ממלא מקומו הגרי”ח זוננפלד והגה”ק רבי שלמה זלמן [לעווי] בהר”ן. [ירושלים, שנות ה'תר”ן 1890]. ענקי הדור גובים עדות מפי רבי ראובן ישראל בן הרב רבי אריה מרדכי רבינוביץ [ככל הנראה רבה הראשון של בני ברק], אודות רבי לייזר קוצקער [הגרי”ח זוננפלד מסביר את פשר השם: ”כי היה מחסידי קאצק”], שהלך ברגל מירושלים לעיר חברון ”והיה קור גדול ושלג הרבה ירד באותו הזמן” , ובדרך קפא רבי לייזער קאצקער למוות ונטמן בחברון. במסמך הנדיר שלפנינו, שלא פורסם מעולם, ועוסק בענייני אישות החמורים. ניתן ללמוד כיצד גובים גדולי הדור את העדות, איך הם חוקרים ודורשים מכל זווית ומוודאים בכל דרך אפשרית שאין כאן טעות בזיהוי וכיצד הם מצליבים את העדות עם עדות נוספת. מסמך תורני חשוב ונדיר. הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע”ו-תרס”ט], ”גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה” (הגר”ש אוירבך בהסכמתו ל'אדרת שמואל', ירושלים תשע”ד). כיהן כרבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב”ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר”א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה. הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד כונה: ”מרא דארעא דישראל” [תר”ט-תרצ”ב], רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים ומנהיגה של היהדות החרדית בארץ ישראל. תלמידם של ה”כתב סופר”, רבי אברהם שאג והמהרי”ל דיסקין. עלה לירושלים בתרל”ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג. ייסד את שכונת 'בתי הונגרין', והצטרף למהרי”ל דיסקין להקמת 'בית הדין של החוגים היראים' ולאיחוד כוללי ורשא והונגריה. הרב זוננפלד כאב את ריחוקם של בני הארץ משמירת התורה והמצוות, וחבר לרב קוק למסע חיזוק שנודע בשם 'מסע המושבות'. מאז בואו לארץ ישראל לא יצא ממנה מלבד פעם אחת כשנסע לפגישה עם מלך ירדן, ולפני נסיעתו עשה התרת נדרים. לדבריו ”עדיף להיות בעל מלאכה בארץ ישראל, מאשר רב בחו”ל” (האיש על החומה ח”ב עמ' 158). הותיר אחריו ברכה את ספריו וכתביו, אשר מהם יצאו במהדורה מהודרת ומחודשת בחסות קרן רא”ם. הגאון רבי שלמה זלמן בהר”ן [לעווי; התקצ”ו-תר”ע], בן הגאון הצדיק רבי נחום משאדיק. עלה לא”י יחד עם אביו. היה איש סודו של המהרי”ל דיסקין ומתלמידיו המובחרים. חכם ופיקח עצום. שימש גם כדיין בית דינו של המהרי”ל דיסקין. פעל רבות בעניני קדושת ירושלים לבל יפרצו בה פרץ בשליחות גדולי ירושלים. ראש ומייסד היציאה מחוץ לחומת העיר העתיקה ובבניית השכונות החדשות: מאה שערים, נחל שבעה, משכנות שאננים, מחנה ישראל, בית דוד ועוד. כמו”כ כתב את ספר התקנות לשכונת 'מאה שערים' והיה ממקימי המושבה פתח תקוה. מפרט: [1] דף נייר, 22 ס”מ. כולו בכתי”ק הגרי”ח זוננפלד ובחתי”ק הגר”ש סלאנט, הגרי”ח זוננפלד והגרש”ז בהר”ן. מצב; טוב. מלבד קרע ללא חיסרון, לאורך הקיפול.