בידספיריט | מכתב שד”רות בחתי”ק גדולי תלמידי
מכתב שד”רות בחתי”ק גדולי תלמידי הגר”א ובראשם בעל ה'פאת השולחן' - מכתב שד”רות היסטורי, נאה מאוד וחשוב ביותר, מאת ראשי עליית תלמידי הגר”א בארץ הקודש, בחתימת יד קדשם של שבעת רועי העדה, גדולי תלמידי הגר”א. ירושלים-צפת, שנת ”יכי”ן שא”ר לעמו לפ”ק” [תקצ”א 1831]. רקע: עלייתם העיקרית של תלמידי הגר”א היתה בשלוש שיירות גדולות תוך שלוש שנים. השיירה הראשונה הגיעה לארץ ישראל בשנת תקס”ח (1808), ובראשה עמד רבי מנחם מנדל משקלוב. השיירה השניה של תלמידי הגר”א עלתה בשנת תקס”ט (1809), ובראשה עמדו תלמידו המובהק של הגר”א, רבי סעדיה בן ר' נתן נטע מוילנה. ורבי נטע, בנו של רבי מנחם מנדל משקלוב . בסוף השנה ההיא עלתה שיירה שלישית מליטא, ובראשה עמדו שני תלמידי הגר”א, רבי ישראל משקלוב בעל הפאת השולחן ורבי חיים בר' טוביה כ”ץ הרב מפאקראי. עלייתם לא הייתה קלה ולוותה בקשיים, בעיקר כלכליים אך גם במחלות, איתני הטבע ורדיפות ורציחות על ידי הערבים הברברים שליטי הארץ. לאחר התבססותם בארץ הקודש, בערים צפת וירושלים, שלחו תלמידי הגר”א את השד”ר רבי צבי הירש בן ר' יהודא לארצות ליטא על מנת לקבץ מעות להחזקתם. באיגרת השד”רות שלו שלפנינו, מפרטים תלמידי הגר”א את חשיבות היישוב בארץ הקודש: ”ציון המצוינת קודש הקדשים... ויושביה ומישביה מכוללינו, כנסיא טהורה עמלי התורה... אשר הוסד מתלמידי תלמידי תנא דבי אליהו הוא רבינו גאון הגאונים אור העולם רבן של כל בני הגולה רבינו אליהו נ”ע הוא גאון הגאונים רבי אליהו ז”ל בשתי קהילות... ותחזינה עיניו הטהורות.” מלבד ערכה הרוחני של האיגרת בחתימת יד קדשם של גדולי תלמידי הגר”א - ”שבעת טובי העדה” וביניהם: הגאון רבי ישראל משקלוב בעל הפאת השולחן, הגאון רבי חיים כהן אב”ד פינסק, הגאון רבי נתן נטע (בן הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב), הגאון רבי נתן נטע ב”ר סעדיה ועוד. האיגרת הינה גם בעלת ערך היסטורי רב ונדיר, והיא מן האגרות המכוננות והקדומות ביותר של ישוב תלמידי הגר”א בארץ – שעתיד היה לשמש מסד לישוב האשכנזי החדש בכלל. תלמידי הגר”א באיגרתם אינם מבקשים סיוע אלא תובעים, ולא בזכות עצמם אלא בזכות הארץ. אין הם מעוררים רחמים על צרכי עצמם, אלא על צרכי הארץ השוממה מבניה. שהרי הם היסוד של עדה חדשה בארץ, שראשיתה אמנם מצער, אבל יודעת היא שאחריתה ישגה מאוד. מבין שורותיה של האיגרת בולטת הכרת הכותבים שהם שליחי העם כולו. בשולי האיגרת מברכים תלמידי הגר”א את התורמים: ”ירימו קרנו ומזלו בזה ובבא ותרומם נפשו בהיכלי עונג היכלי מלך... בעץ החיים ובארץ החיים וחי לעולם ואנן בדידן נתפלל עבורו ועבור כב”ב נוכח שער ה'... אבותינו הק, נביאים תנאים ואמוראים, שיאריך ושנים דשנים ורעננים ויצלח בכל עניניו עד בוא גואל לציון ברינה”. רבי ישראל משקלוב - [נפטר תקצ”ט], בעל ה'פאת בשלחן'. מגדולי תלמידי הגר”א. עלה לארץ בראשות קבוצת תלמידי הגר”א בעליה השלישית בשנת תק”ע, ועמד בראש העדה - ביחד עם ידידו רבי מנחם מנדל משקלוב. בחשוון ה'תקע”ו נסע רבי מנחם מנדל משקלוב וכל בני ביתו לירושלים ורבי ישראל נשאר כמעט לבדו בהנהגת העדה. הגיע ללמוד אצל הגר”א מווילנה סביב שנת 1796, ביחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. רבי ישראל ורבי מנחם מנדל התבלטו מיד בין תלמידי הגר”א. רבי ישראל משקלוב ערך את ביאור הגר”א לשולחן ערוך חלק אורח חיים. במשך כל השנים רצה להביא לדפוס את ספרו הגדול ”פאת השולחן” על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת רבו הגר”א, אך רק בשנת ה'תקצ”ו הצליח בזה והספר הודפס בצפת בדפוס רבי ישראל ב”ק ששוקם לאחר הפרעות. בהקדמתו לספר ניכרת גדלות רוחו, הערצתו הגדולה לגר”א, ומסירות נפשו למען יישוב ארץ ישראל. הקדמה זו היא אחד המקורות החשובים על הגר”א, לצד הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לביאור הגר”א על ספרא דצניעותא. בשנת ה'תרע”ב הוציא הרידב”ז ספר זה מחדש, בתוספת פירוש שלו בית רידב”ז ושו”ע שבת. בתו שיינדל נישאה לרבי ישעיה ברדקי. רבי חיים כהן אב”ד פינסק והגליל - [נפטר תקצ”ג], כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים. עלה לארץ ישראל במוצאי שמיטת תקפ”ו ( כך כתב רבי ישראל משקלוב בזיכרונותיו ראה תוח”י ח”ג עמ' 146 ) התיישב בצפת והיה מראשי כולל פרושים , גם בתעודה נוספת שמזכיר פרומקין הוא חתום בראש לפני רבי ישראל משקלוב , נפטר בצפת בכ”ח טבת כנראה שנת תקצ”ג , על מעשה נפלא שהיה בזמן פטירתו במעמד רבי ישראל משקלוב ראה תוח”י ח”ג עמ' 170) . נספד בספר גליא מסכת , הסכמות ממנו נדפסו בחיי אדם מהדורה ראשונה ( וילנא תקס”ט ) ואליו הצטרפו חכמי וילנא ! , וכן בספרים נחלת עזריאל ( הורדנא תקע”ט ) וזהר , טור , משניות ושו”ע שנדפסו בסלאויטה בין השנים תקע”ה – תקפ”א . עוד אודותיו ראה תוח”י שם . רבי נתן נטע בן הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב - [נפטר תר”ז], ירש את ההנהגה מאת אביו הרמ”מ משקלוב, שייסד את העדה האשכנזית בירושלים. נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר”א בתקס”ט, אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. יצא בשנת תקפ”ב לחו”ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע הנזכר להלן . נפטר בירושלים תשרי תר”ז, ועל מצבתו נכתב ”הרב חסיד וענו”. ( תוח”י ח”ג עמ' 224 – 223 ). רבי נתן נטע ב”ר סעדיה - [נפטר תר”ט], צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר”א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר”א שעלו לירושלים. נפטר תר”ט. אביו רבי סעדיה היה מגדולי תלמידי הגר”א. עלה עם אביו לא”י ובשנת תקפ”ב יצא כשד”ר לחו”ל . נפטר בירושלים ביום ל' טבת תר”ט ( שם עמ' 234 ) . רבי אריה ליב ליאון - לא נזכר בתולדות חכמי ירושלים וריבלין כותב ( עמ' 254 אות יד ) שמצא זכרו רק פעם אחת חתום על שטר בשנת תקצ”ב בתור בית דין יחד עם רבי חיים הורוויץ בעל חיבת ירושלים ומכאן אנו למדים שהיה מראשי כולל הפרושים. רבי שלמה זלמן הכהן מצפת - מראשי הכולל ,
