בידספיריט | ברכת הזבח-לרבי אהרן שמואל קאיידנובר,

ברכת הזבח-לרבי אהרן שמואל קאיידנובר, חותמות בעלות לרבי שבתי בוחבוט רבה של לבנון, ועוד חתימות בכת”י. - ברכת הזבח-לרבי אהרן שמואל קאיידנובר, מהרשא”ק.  מהדורה ראשונה!  אמשטרדם תכ”ט-1669 , פירוש חשוב על מסכתות סדר קדשים. עמוד השער כולל חמישה ציורים תנכיים, ומפות ארץ הקודש, והמקדש. וינוגרד אמסטרדם 364. דפוס דוד די קאסטרו תרטאס. חותמות בעלות לרבי שבתי בוחבוט רבה של ביירות, וארם צובה, מפוזרות בכמה מקומות בספר, ועוד חתימות בכת”י. מצב; טוב, דף השער והבא אחריו נעשה בצילום איכותי.  ר’ אהרן שמואל קאיידנובר, המוכר בכינויו המהראש”ק (שפ”ד-תל”ו 1624-1676), היה תלמיד של ר’ יעקב מלובלין ולאחר פטירתו אצל ר’ הרשל מקראקא. הוא כיהן כרב בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), ובפיורדא (בוואריה - גרמניה) (ה'ת”כ - ה'תכ”ז), כן שימש ברבנות בערים בריסק (ליטא) (ה'תכ”ט - ה'תל”ג), פפד”מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין). היה דיין בבית דינו של רבי משה לימא, מחבר ספר ”חלקת מחוקק” על שולחן ערוך אבן העזר, ביחד עם רבי אפרים הכהן מחבר ספר ”שער אפרים”, והש”ך. בזמן גזירות ת”ח ת”ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו לוינה, אולם, בשל מלחמת פולין-שוודיה בתט”ו (1655), הפרעות לא פסחו עליו, והקוזקים רצחו את שתי בנותיו, ואיבד את רוב כתביו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר , מחבר      הספר,  קב  הישר. היה ידוע בגדלותו, ושיטת כתיבתו הקצרה, זכתה להערכה בקרב חכמי דורו ולאחר מכן. החיד”א כתב עליו: ”הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה”. היעב”ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה. הגהותיו על הרא”ש, והשגותיו על המהרש”א הודפסו בתוך הש”ס. הרב שבתי בוחבוט (ה'תר”ל, 1870 - 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.