יחודי ביותר! תגלית נדירה: כרם שלמה, העותק האישי של מרנן הגאונים הקדושים רבי זונדל סלאנט עם חתימותיו וחתנו רבי ...

יחודי ביותר! תגלית נדירה: כרם שלמה, העותק האישי של מרנן הגאונים הקדושים רבי זונדל סלאנט עם חתימותיו וחתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלם. הגהות בכתב יד קודשם.

ספר כרם שלמה, על יורה דעה, מאת גאון הגאונים רבי שלמה האס. מספרי הפסק החשובים. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר, עם הסכמות החת"ס וגדולי הדור. פרשבורג ת"ר [1840]. העותק האישי של הגאון הקדוש ובעל המופת רבי יוסף זונדל מסלאנט - מורה ההוראה של עדת האשכנזים בירושלים.

הספר הקדוש שלפנינו ליווה אות הגה"ק רבי זונדל סלאנט לאורך כל ימי חייו ומתוכו פסק לשואליו דבר ה' זו הלכה, בסלאנט שבליטא ולאחר מכן בירושלים. בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו המוקדמת (מתקופת ליטא) והמוכרת: "זונדל מסלאנט". חתימת בעלות נוספת בכתב יד קדשו מופיעה בדף ז/1. בערוב ימיו בירושלים הקדיש רבי זונדל את הספר לבית המדרש 'מנחם ציון' שב'חורבת רבי יהודה החסיד' ולצד כל אחת מחתימותיו, הן בדף השער והן בדף ז', הוסיף רבי זונדל הקדשה בכתב יד קדשו הנאה והמוכר: "עבור מנחם ציון". 

למרות היותו של רבי זונדל סלאנט גדול הדור בנגלה (כעדותו של חתנו הגאון רבי שמואל סלאנט, המובאת להלן), מפני ענוותנותו הרבה הוא סירב בתחילה לקבל עליו כל תפקיד תורני בירושלים, ושימש כגבאי בית המדרש מנחם ציון שבחצר החורבה. בעקבות זאת ישנם ספרים, גם כאלו שנודבו על ידי אחרים, בהם ההקדשות הן בכתב יד קדשו של רבי זונדל. אולם אותם הספרים הם כמובן ללא חתימות הבעלות של רבי זונדל סלאנט. לפי חתימות הבעלות בספר שלפנינו, מדובר בספרו האישי, שהקדיש כאמור בסוף ימיו ל'חורבה'.

תגלית תורנית חשובה: בדף כו/1, בהלכות יין נסך, מופיעה הגהה תורנית חשובה ובלתי ידועה, אף היא בכתב יד קדשו המוכר של רבי זונדל סלאנט, המשיג על ה'כרם שלמה' (שמקשה על הש"ך ונשאר בצריך עיון). רבי זונדל דוחה בהגהתו בנחרצות את השגת הכרם שלמה על הש"ך: "הש"ך לא כיוון ליין מבושל, ופשוט הוא"! (הגהת רבי זונדל היא מתקופת ירושלים והיא זהה בכתב ובדיו להקדשותיו שבספר).

ראוי לציין כי הספר שלפנינו עוסק בחלק יורה דעה שבשולחן ערוך, הכולל את ההלכות שהן עיסוקו העיקרי של מורה הוראה בישראל (הלכות נדה, בשר בחלב, טריפות, מליחה וכו'), בפרט באותן השנים טרם המהפכה התעשייתית, אז היה כל אדם פונה בעצמו אל השוחט, מולח בעצמו את הבשר, ובכל שאלות הטריפות היה ניגש בעצמו אל מורה ההוראה.

תגלית מרעישה: בין דפי הספר מופיעות עוד שלוש הגהות גאוניות וחשובות, בדפים: ל/2 (שתי הגהות) ו-לא/2. ההגהות הן ככל הנראה בכתב יד קדשו הנדיר ביותר של חתנו וממלא מקומו של רבי זונדל, מרא דארעא דישראל הגה"ק רבי שמואל סלאנט, שכתבי יד קדשו הינם יקרי המציאות עד מאוד. כתב היד של ההגהות תואם לכתב יד קדשו של רבי שמואל סלאנט שהיה לפנינו, אולם מפאת נדירותם של כתבי ידו של רבי שמואל סלאנט, לא היו לנו די כתבי יד להשוואה, לכן נקטנו משנה זהירות בבואנו לקבוע במסמרות שההגהות הן בכתב יד קדשו.

מדובר בהגהות גאוניות במיוחד, שמתאים שיצאו מקולמוסו של 'חכימא דיהודאי', כפי שנהגו לכנות את רבי שמואל סלאנט. ביניהן (דף לא/2) השגה עצומה על דברי גאון הגאונים בעל הכרם שלמה, אותה משאיר המגיה בצ"ע. (מן העניין לציין שבספר 'תורת רבינו שמואל סלאנט' שיצא לאור בשנת תשנ"ח, על ידי נכדו רבי ניסן טיקוצ'ינסקי, הפעם היחידה בה מוזכר הספר 'כרם שלמה', היא בהלכות ספר תורה המופיעות בחלק יו"ד שלפנינו).

הגאון הקדש רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ"ו-תרכ"ה], אבי והוגה תנועת המוסר ורבו המובהק של רבי ישראל סלאנט'ר. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: "כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם". 

הוא היה היה תלמידם של רבי עקיבא איגר, ושל רבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר"א ואותו החשיב לרבו המובהק. רבי נתן נטע נאטקין כתב עליו: "הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה 'מסתובב' בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ". באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית. 

חתנו ממלא מקומו הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], "גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה" (הגר"ש אוירבך בהסכמתו ל'אדרת שמואל', ירושלים תשע"ד).

כיהן כרבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.

מפרט: סז דף. 23 ס"מ. [2] חתימות, [3] הקדשות והגהה [1] בכתי"ק רבי זונדל; [3] הגהות ככל הנראה בכתי"ק רבי שמואל סלאנט.

מצב הספר: בינוני-טוב. נקבי עש בעיקר בשוליים. קרע ללא חיסרון בדף השער. לא כרוך.

מצב ההגהות והחתימות: טוב-טוב מאוד. דהייה בחתימות מתקופת ליטא.