בידספיריט | לא נראה מעולם במכירות: הגמרא
לא נראה מעולם במכירות: הגמרא של איש האלוקים ה'אביר יעקב'. אישור מומחה. אֶעֱרֹךְ מַהֵלֵל נִיבִי לָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אָבִיחְצֵרָא מסכת ברכות, המסכת הראשונה מן התלמוד בבלי האוצרת בתוכה את סודות הקבלה, פתרון חלומות וסגולות. מהדורת שקדנים בה כל דף מחולק לשניים. ווארשא תרכ”א [1861]. לפנינו הגמרא האישית בה הגה ללא הרף במשך קרוב לעשרים שנה, גדול המקובלים המלוב”ן רבי יעקב אבוחצירא - ה'אביר יעקב', שנודע כגדול בעלי המופת ושזכה לגילוי אליהו. ממנו השתלשלה שושלת אבוחצירא שהעמידה את גדולי המקובלים עד לימינו. במרכז השער מופיעות שלוש חתימות בעלות בעצם כתיבת יד קדשו של האביר יעקב: ”אני הצעיר יעקב אביחצירא”, ”אשר חנן אלקים לעבדו יעקב אביחצירא”, ”3 כסלו, ע”ה [עבד ה'] ב”ה [ברוך ה'] יעקב אביחצירא הי״ו”. מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימות, מאת מומחה כתבי היד הרב יצחק ישעי' ווייס אב”ד נווה אחיעזר ועורך כתב העת 'צפונות' לחקר כתבי יד. ספרי תולדות המקובל האלוקי מרן בעל ה'אביר יעקב' מלאים בתיאורים מופלאים אודות שקדנותו של האביר יעקב שהייתה למעלה מגדרי הטבע האנושי. הוא כמעט ולא אכל ולא ישן ובמרבית שעות היממה היה יושב מעוטר בתפילין והוגה בתורה. הדבר ניכר בגמרא הקדושה שלפנינו, המלאה לכל אורכה בסימני השימוש הרבים והקדושים שהותיר אחריו גדול המקובלים וגדול השקדנים כמעט בכל אחד מדפי גמרא. מעניין במיוחד בפרק 'הרואה' העוסק בענייני קבלה ופתרון חלומות, בהם עסק רבות האביר יעקב - גדול מקובלי דורו שהמונים שיחרו לפתחו לעצה ולישועה. כנראה שמתוך עומק העיון ניתק אחד מהדפים (דף נ”ו) והאביר יעקב שב וכרכו בחזרה למקומו. בדף בו השתמש האביר יעקב לצורך הכריכה ניתן עדיין לראות שיירי רישומים בערבית יהודית. גדול המקובלים הצדיק המלוב”ן רבינו יעקב אבוחצירא - ה”אביר יעקב” [תקס”ו-תר”מ], אבי משפחת אבוחצירא ומגדולי רבני מרוקו. נחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו. נודע כגאון וקדוש בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב”ד קהילת תאפילאלת, שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו. גדולתו העצומה בתורה: כבר בהיותו בגיל 16 היה בקי בפרד”ס התורה והוסמך לשמש כרב וכמנהיג לקהילת היהודים בתאפילאלת. בשנות השלושים לחייו, נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו, ועדות למעמדו הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו בדורו, שחלקן מובאות בספרי השו”ת של חכמי זמנו. את שליטתו העצומה בתורה ניתן לראות בספריו הרבים, המהווים אבן יסוד בספריית עם ישראל, ביניהם: ”יורו משפטיך ליעקב”, ”מעגלי צדק”, ”גנזי המלך”, ”מחשוף הלבן” ועוד. שקדנותו המופלאה: בנו ותלמידו, רבי אהרן, בהקדמה לספרו ”דורש טוב”, מעיד שאביו היה לומד בכל לילה 18 פרקי משנה בעל פה, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא, ולא ישן אלא שנת ארעי, ומתעורר וקורא תיקון חצות, ולומד ספרי קבלה עד שעלה האור, ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, הוא ראש העשרה, ושם היה יושב ועוסק בתורה. בנו ותלמידו, רבי יצחק, בהקדמה לספרו ”מחשוף הלבן”, מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה, במשקל ובמשורה, ורוב ימיו היו בתעניות לכפר על ישראל. מופתיו והניסים שחולל: סיפורי מופת רבים נודעו אודותיו כאשר כל אשר בירך היה מתקיים. שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה ”אלחזן אל כביר” [=הרב הגדול]. בספר תולדות אליהו (ירושלים תרצ”ג) נכתב אודות רבי אליהו ילוז ראב”ד בטבריה, כי בהיותו ילד הביאו אביו לפני רבינו אביר יעקב כדי לברך אותו ו'יברכהו ויאמר כי מובטח בו שיהיה גדול בתורה ומורה הוראות בישראל ונתקיימה בו ברכתו של אותו צדיק. מפורסם המעשה על פטירתו בדרכו לארץ ישראל. בהיותו בדמנהור שבמצרים גילו לו משמים שהוא עומד להסתלק מן העולם והוא ציווה שיקברו אותו בדמנהור. קהילת אלכסנדריה העשירה ניסתה להעבירו לאלכסנדיה, בטענה שהמקום מתאים לפי כבודו הגדול, אולם השמים נתקדרו בעבים וניתך גשם זלעפות ולא יכלו להזיז את המיטה ממקומה והוא נקבר בדמנהור. כאשר תלמידיו עסקו בטהרתו לאחר פטירתו, התרחש נס מופלא לנגד עיניהם: הרב קם כאדם חי וטבל בעצמו במקווה. (מלכי רבנן, דף סו - וראה בספר ”מעשה ניסים”, ירושלים תשכ”ח, שנכתב עפ”י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה”בבא סאלי” ושאר רבני משפחת אבוחצירא). על מצבתו נכתב: ”מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו”ר עט”ר וצ”ת כמוהר”ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק”ל זיע”א...”. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל. בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הינם: 'עטרת ראשנו' רבי דוד אבוחצירא, רבי ישראל אבוחצירא ה”בבא סאלי” ואחיו רבי יצחק ה”בבא חאקי”, רבי מאיר אבוחצירא ה”בבא מאיר” ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת. עד היום נוהגים ביום ההילולה שלו לזמר את הפיוט הנודע ומלא הכיסופין: אֶעֱרֹךְ מַהֵלֵל נִיבִי , לָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי , יַעֲקֹב אָבִיחְצֵרָא: נְקִי טְהוֹר כַּפַּיִם . כְּבַעַל כְּנָפַיִם / קִדְשׁוּהוּ שָׁמַיִם . רַבָּנָן בְּכָל־אַתְרָא : יָשָׁר הָלַךְ בְּתֻמּוֹ . בְּמַעֲשָׂיו בִּמְקוֹמוֹ / כְּיָרֵחַ בֶּן יוֹמוֹ .זוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה : בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה . גָבַר לְשֵׁם וּתְהִלָּה / הִרְחִיב הֶעָמִיק שְׁאֵלָה אַבִּיר יַעֲקֹב נוֹרָא : נֹפֶשׁ וּדְבַשׁ בְּפִיהוּ, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ / אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, וְנֹגַהּ לוֹ כְּאוֹרָה: טֶרֶם יוֹם נְסִיעָתוֹ, צִוָּה קְהַל עֲדָתוֹ / בְּדְמַנְהוּר קְבוּרָתוֹ, לֹא יְשַׁנּוּ אֲמִירָה: רָצָה גֶּבֶר חֲבֵרוֹ,
