מדהים: פסק ה'מנחת יצחק' שאין יוצאים יד"ח תפילה בהברה אשכנזית!

מכתב ארוך וחשוב, בחתימת יד קדשו של ...

מדהים: פסק ה'מנחת יצחק' שאין יוצאים יד"ח תפילה בהברה אשכנזית!

מכתב ארוך וחשוב, בחתימת יד קדשו של גאב"ד העדה החרדית הגה"ק רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה'מנחת יצחק'. המכתב עוסק בשבח הדיבור בשפת היידיש. ירושלים, תשל"ז [1937].

כמו כל גאוני הונגריה, כך גם המנחת יצחק מבסס את מכתבו החשוב על דברי קדשו של רבן של ישראל בעל החתם סופר (בפרשת שמות): "אשר אחינו אנשי פולניא דרו במדינה אשר כל העמים מדברים שפת פולין וליטוויא נורוסיא וכו' והיהודים כולם וכו' עודם מדברים בלשון עמם וכו' וכן מגורשי ספרד וכו'... הרי מתגדלים הבנים על ברכי האבות וידברו בשפתם וזה הוא כבר כמה מאות שנים וכו' עכ"ל".

לאחר מכן מצטט הגאב"ד פסק הלכה מתוך ספרו שלו מנחת יצחק  (ח"ג סי' ט'): "מה שמביא לכמה קלקולים, אלו שהתרגלו לשנות את לשונם לשפה המדוברת, שהביאו לזה גם לשנות את מבטא התפילות וכל דבר שבקדושה אשר עי"ז לא יצאו בתפילתם וכמבואר בספרי" !

הגאב"ד מסיים את מכתבו בברכות חשובות לדורות ישרים, המקבלות משנה תוקף כשהן נכתבות בכוח התורה על גבי בלאנק רשמי של ראב"ד בית הדין הגדול בירושלים: "ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרענו וזרע זרעינו עד עולם ונזכה לביאת משיח צדקנו בבי"א, ע"ז באעה"ח למען התורה והמצוה... יצחק יעקב ווייס ראב"ד פעה"ק ת"ו".

הגאון רבי יצחק יעקב ווייס [תרס"ב-תשמ"ט], מגדולי הפוסקים, בעל שו"ת "מנחת יצחק" עשרה חלקים. רב בקהילות גרוסווארדיין ומנצ'סטר. בשנת תש"ל עלה לארץ ישראל, וכיהן כראב"ד ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.

    בגיל 16 קיבל סמיכת "יורה יורה" מרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ובית דינו, ובגיל 19 קיבל ממנו סמיכת "ידין ידין". בנוסף קיבל סמיכה מהרב מאיר אריק, מהמהר"ש אנגל ומהמהרש"ג.

     בימי השואה הועסק בעבודות הכפיה ע"י הנאצים ימ"ש ובסיומה. את קורותיו בשנות השואה תיאר בחוברת "פרסומי ניסא" שנספחה לחלק הראשון של שו"ת מנחת יצחק. כמה שנים לאחר השואה עקר רבינו לאנגליה, שם כיהן כאב"ד מנצ'סטר. בתקופה זו החל שמו להתפרסם כפוסק מובהק – הוא החל בהוצאתם של ספריו המפורסמים 'מנחת יצחק', וסמך להוראה רבנים רבים שהסתופפו בצילו.

       בשנת תשל"ב, אחרי פטירתו של הרב דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית, נקרא על ידי האדמו"ר רבי יואל'יש מסאטמר לכהן בעדה החרדית. רבי יואל'יש הכירו מצעירותו, לאחר שבתקופת שהותו במרגריטן היה הרב וייס מגיע אליו לדבר עמו בלימוד. קנאי העדה החרדית התנגדו למינוי בטענה שהרב וייס אינו מספיק קנאי. רבי יואל'יש ענה להם ש”לקנאי אפשר ליהפך תוך 24 שעות, אבל לתלמיד חכם אי אפשר ליהפך בתוך 24 שעות...”

   בשנת תשל"ט, עם פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה גאב"ד העדה החרדית, התמנה לגאב"ד תחתיו. בהיותו בירושלים עמד בקשרים תורניים עם הרב שלמה זלמן אוירבך. נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. באותו יום נפטר גם רבי יהודה'לה הורוויץ מדז'יקוב, בעלה הראשון של רעייתו, ויהי לפלא. ספריו שו"ת מנחת יצחק נחשבים לספרי יסוד בפסיקה והינם מהספרים הנפוצים והחשובים שנדפסו בדורות האחרונים.

מפרט: [1] בלאנק רשמי, 21X20 ס"מ.

מצב: טוב. סימני קיפול וקמטים, תיקונים קלים בעט וחיתוכים קטנים שנעשו ע"י המו"ל ללא פגיעה בטקסט. מודבק על גבי גיליון נייר לחיזוק.