בידספיריט | ”אוד מוצל מאש”: לוט [3]

”אוד מוצל מאש”: לוט [3] ספרים נדירים. חותמת: ”עקד ישיבת חכמי לובלין”. שלושה ספרים נדירים וחשובים, כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. עותקים היסטוריים ששרדו לפליטה משריפת הנאצים הגדולה את בית עקד הספרים של הישיבה המפוארת והגדולה בעולם באותם הימים - ישיבת חכמי לובלין. בגב הכריכה מופיעה מדבקה של הספריה המרכזית בורשה ”מספרי ישראל שנצלו מן ההשמדה בשנת הכליון ת”ש-תש”ה”. ספר מעלת המדות, חיבור מוסרי מאת רבי יחיאל הרופא. ווארשא, תרל”ו [1876]. 144 עמ'. גודל דפים משתנה. קרע בפינת השער. ספר החיים, מאת רבי חיים ב”ר בצאלאל אחי המהר”ל מפראג. ווארשא, תרל”ו [1876]. ספר סגולי חשוב. 76, [4] עמ'. ספר מדרש פנחס, לרה”ק רבי פנחס מקוריץ. מהדורה שלישית. ווארשא, תרל”ו [1876]. 60 עמ'. בראש השער הראשון מופיעה חותמת אוצר הספרים של ישיבת חכמי לובלין: ”עקד ישיבת חכמי לובלין” ולצדה מספרו הסידורי של הספר: 10,111. ספריית הישיבה היתה מהגדולות שבעולם היהודי, ומנתה כ-22,000 ספרים. הספרייה היתה אחד ממפעליו הגרנדיוזיים של המהר”ם שפירא, שהקים לצורך כך רשת ענפה שאספה וריכזה תרומות של ספרים ישנים מכל עיירות פולין. בתקופת השואה נשאו הנאצים את עיניהם המשוקצות אל אוצר בלום זה, בו רוכזו אוצרות הרוח היהודיים. הם ריכזו את כל הספרים בחצר הישיבה והציתו אותם באש בפני יהודי העיר לובלין, לצלילי תזמורת סימפונית. הבעירה ארכה 20 שעות תמימות. בביטאון הנוער הגרמני ”דויטשה יוגענד צייטונג” פורסמה אז הידיעה: ”הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים”. מפרט: 19 ס”מ. חתימות וחותמות. מצב; טוב. כריכה קדמית פגומה בשוליה.