פסק דין חשוב - מפסקיו הראשונים של הגרי"ש אלישיב, עובר למינויו כדיין.

פסק דין בנושא שהיווה ...

פסק דין חשוב - מפסקיו הראשונים של הגרי"ש אלישיב, עובר למינויו כדיין.

פסק דין בנושא שהיווה מיני-שערוריה בירושלים, תביעתם של בני הגאון רבי נחום רגוזניצקי - המנהל והבוחן הראשי בתלמוד תורה עץ חיים, לקבל לידם את חזקת אביהם ולמנות את אחד מהם כמנהל והבוחן של עץ חיים. פסק הדין בחתימת שלושת הדיינים. החותם השני הוא הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, שאך חודשים ספורים קודם לכן מונה כדיין בבית הדין הרבני. ירושלים, תשי"א [1951]. 

לפנינו ככל הנראה אחד מפסקי הדין הראשונים עליהם חתום הגרי"ש אלישיב, וכנראה מחתימותיו המוקדמות ביותר באופן כללי. פסק הדין נכתב באלול תשי"א, ועד לאמצע שנת תשי"א ישב הרב אלישיב ספון בד' אמותיו בכולל 'אוהל תורה' המפורסם ברחביה, לומד במשך 12 שעות ברציפות, בעמידה! ואינו מתעסק כלל בצרכי הרבים. רק בכסלו תשי"א הוא מונה על ידי הרב הרצוג לדיין בבית הדין הרבני בירושלים, שם נכתב פסק הדין שלפנינו. הדיינים הנוספים החתומים על פסק הדין הם הגאונים הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים", והרב יוסף קאפח מגדולי רבני תימן בארץ ישראל. 

למעשה הגרי"ש אלישיב דוחה את התביעה על הסף, מסיבה טכנית, שהנתבע איננו ראש הישיבה הגרי"מ טיקוצ'ינסקי באופן אישי, אלא תלמוד תורה עץ חיים כמוסד וכישות משפטית, ולכן על התובע לפנות אליהם תחילה ובאם יסרבו לבקשתו, או אז יגיש תביעה בבית הדין נגד המוסד.

מחמת ההדים הרבים שיצרה התביעה, כולל פשקווילים בחוצות העיר, למרות שהתביעה נדחתה על הסף, מפורט פסק הדין על פני שני דפים, הראשון בחתימת הדיינים והדף הנוסף כהבהרה לבקשת הגרי"מ טיקוצ'ינסקי, בחתימת מזכיר בית הדין. 

מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב], נחשב לגדול הדור, וצדיקי דורו העידו עליו שאילו היה חי בדורות קודמים - גם אז היה נחשב לחידוש. גדולי ראשי הישיבות נהגו לברך עליו בשם ובמלכות (!) את הברכה "שחלק מחכמתו ליראיו" (למרות שהוא, מחמת ענוותנותו, היה גוער בהם ומצווה עליהם לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" כנהוג למברכים ברכה לבטלה). הגרי"ש היה נכדו (בן בתו) של המקובל האלוקי בעל ה'לשם שבו ואחלמה', וכבר בילדותו (עוד לפני גיל בר-מצווה!) זכה לכתוב חלקים מהספר הקבלי 'לשם שבו ואחלמה' (חלק ג'), מפיו הק' של זקנו אשר מזכירו בספרו בכינוי הנעלה "אשרי יולדתו". הגרי"ש היה מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת ובשליטתו היסודית בכל חלקי התורה. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור ובעשרים השנים האחרונות לחייו הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל, ואלפים צבאו על דלתותיו לעצה ולברכה.

מפרט; [2] דף. 

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול, נקבי תיוק. 

ראה:

הספרייה הלאומית, "השערוריה החרפתית וחילול ה' " - כרוז מחאה בעניין הרב רגוזניצקי

היברו בוקס, קונטרס כתבי אחים, ברוך רגוזניצקי (ירושלים תרצ"ד)