מכתב היסטורי בכתי"ק ה'לפלגות ראובן' אודות הצלת יתומי דיסקין משמד.

מכתב נאה מאוד, בכתב גדול, כולו ...

מכתב היסטורי בכתי"ק ה'לפלגות ראובן' אודות הצלת יתומי דיסקין משמד.

מכתב נאה מאוד, בכתב גדול, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס בעל ה'לפלגות ראובן'. ירושלם, תש"י [1950].

המכתב נשלח אל הגרי"מ טיקוצ'נסקי ראש ישיבת עץ חיים. במכתבו מבקש ממנו הרב בענגיס לרשום בדחיפות את כל ילדי בית היתומים דיסקין כתלמידי תלמוד תורה "עץ חיים". "כי הרגעים ספורים וחוב קדוש הלא מוטל על כולנו לדאוג עבורם שישארו נאמנים לה' ולתוה"ק... והזריזות בזמן הזה היא מ"ע שהז"ג [-מצוות עשה שהזמן גרמא]".

תאריך המכתב הוא שנתיים אחרי הקמת המדינה וכנראה שהרשויות לטשו את עיניהם אל בית היתומים המפואר שבירושלים ונוצר צורך דחוף לרשום אות היתומים במוסד לימודים מוכר, כפי שכותב הרב בענגיס בחרדה: "וחלילה לנו לקחת חלק באיזה גרם שיפלו ברשת זו טמנו להם, ובמה נצטדק ח"ו".

רבי זעליג ראובן בענגיס [תרכ"ד-תשי"ג], גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

    בגיל 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. בישיבת וולאז'ין כינו אותו "עילוי", (חברו הגאון ר' איסר זלמן מלצר היה נקרא שם "חצי עילוי", והגאון ר' ברוך בער לייבוביץ היה נקרא "רבע עילוי"). 

    קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהרב שלמה הכהן מווילנא (ה"חשק שלמה"). בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנה עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938). 

    בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

   נודע בגאונותו העצומה וחיבר את סדרת הספרים 'לפלגות ראובן'. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח [1938] לכהן כראב"ד העדה החרדית ומשנת תש"ט [1949] נתמנה לגאב"ד עד פטירתו בשנת תשי"ג 1953. מתלמידיו: רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי יוסף שלום אלישיב,

מפרט; [1] דף נייר מסמכים. 

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול, נקבי תיוק.