היסטורי, נדיר: מכתב הגאון רבי יחזקאל סרנא. חברון, תרפ"ח. שנה לפני הפרעות.

מכתב מוקדם ונדיר. כולו ...

היסטורי, נדיר: מכתב הגאון רבי יחזקאל סרנא. חברון, תרפ"ח. שנה לפני הפרעות.

מכתב מוקדם ונדיר. כולו [30 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של "רבי חצקל" ראש הישיבה המיתולוגי של ישיבת חברון הגאון רבי יחזקאל סרנא. נשלח מהעיר חברון בה שכנה הישיבה בתחילה. "חו'[דש] תמוז תרפ"ח" [1929]. שנה לפני מאורעות תרפ"ט בהם נטבחו תלמידי הישיבה. 

המכתב נשלח בחיי ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, חמיו של רבי חצקל סרנא, והוא ממוען אל ידידו הגרי"מ טיקוצ'ינסקי, אבי ה"לוח לארץ ישראל" - הלוח המלבני הגדול (כמין כרזה) התלוי עד עצם היום הזה ברובם של בתי הכנסיות בישראל ועל זמניו המדויקים מסתמכים הגבאים. המכתב עוסק בספרו של הרב טיקוצ'ינסקי 'בין השמשות' (ירושלים תרפ"ח), העוסק במהותו והלכותיו של הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים.

כידוע בשנת תרפ"ד החליטה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקא לעבור לארץ ישראל, בראש הישיבה בארץ ישראל עמד הגאון רבי יחזקאל סרנא. בתרפ"ה עלה לארץ חמיו של רבי חצקל הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. בחודש אב בשנת תרפ"ט אירע טבח חברון. הקרבן הראשון בפרעות תרפ"ט בעיר היה תלמיד הישיבה שמואל רוזנהולץ, שנרצח בדקירת פגיון בבית המדרש ביום שישי, 23 באוגוסט. בסך הכול נרצחו בטבח 24 מתלמידי הישיבה, יחד עם רבים מאנשי היישוב. אנשי היישוב היהודי פונו מהעיר וראשי הישיבה החליטו על העברתה לירושלים.

המכתב שלפנינו נכתב באותה תקופה קצרה בה שכנה הישיבה בעיר חברון, כפי המופיע בכתובת שעל גבי הבלאנק: "ישיבת כנסת ישראל בעה"ק חברון תובב"א, ארץ ישראל". לא ידוע על מכתבים נוספים בחתימת רבי חצקל, על גבי בלאנק מתקופת חברון, מכיוון שאת עיקר עול ההנהגה הוא נטל לאחר מאורעות תרפ"ט, כאשר חמיו ראש הישיבה לא יכל עוד להמשיך בתפקידו מרוב צערו על תלמידיו שנטבחו בישיבתו והישיבה עברה למשכנה החדש בירושלים.

הגאון רבי יחזקאל סרנא "ר' חצקל" [תר"נ-תשכ"ט], ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. היה אחראי למעבר הישיבה מסלובודקה לחברון (1925) ובהמשך לאחר מאורעות תרפ"ט לירושלים (1929). ממנהיגי הציבור החרדי בשנות הקמת המדינה, מראשי ועד הישיבות בארץ ישראל והחינוך העצמאי. היה חבר מועצת גדולי התורה, השתתף בכנסייה הגדולה הרביעית והחמישית, והיה פעיל במהלכים הציבוריים והפוליטיים של חברי הכנסת של אגודת ישראל.

      תלמידו המובהק של רבי נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלובודקה". לימים תיאר את השפעתו של 'הסבא' על עיצוב דמותו הרוחנית: "הכל ממנו ובלעדו הייתי כעיוור וכחרש, ורק על ידו זכיתי שנפקחו מעט עיני ונפתחו מעט אוזני. וגם כל דרך הלימוד והעיון בהלכות אלו אך ממנו הוא כרב מובהק". נישא לפעשא מרים בתו של ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקא הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין.

    בשנת תרפ"ד (1924) בעקבות הצו המחייב את גיוס תלמידי הישיבה, התקבלה ההחלטה להעביר את הישיבה לארץ ישראל והרב סרנא נשלח כדי לבחור מקום מתאים לישיבה ולתאם את הקמתה שם. לאחר בחינת אפשרויות שונות הוא בחר את העיר חברון. באלול תרפ"ה הגיעו עשרת התלמידים הראשונים לחברון, ובהמשך החורף הצטרפו אליהם עוד כ-150 תלמידים. בכך הפכה ישיבת חברון לישיבה הליטאית הראשונה שעברה לארץ ישראל והייתה הראשונה להחדיר בארץ את מושגי הלימוד הליטאי ואת עקרונות תנועת המוסר. בעקבותיה באו ישיבות נוספות. באותה שנה הגיעו לחברון גם הרב אפשטיין וה"סבא". עם זאת, רבי חצקל נטל את התפקיד המשמעותי בהנהגת הישיבה במתן שיעורים ובקביעת סדרי הישיבה. בעקבות פטירתו של ה"סבא" בשנת תרפ"ז התחיל לתת גם שיעורי מוסר.

    בעקבות מאורעות תרפ"ט בהם נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, היה אחראי למעבר הישיבה לשכונת גאולה בירושלים, כאשר הוא משמש כראש הישיבה בפועל ודואג לכל הצרכים הרוחניים והכלכליים של הישיבה. על אותה תקופה כתב לידידו רבי יצחק אייזיק שר: "גדול כים שברנו. אמנם גם ברוגז רחם זכר, כי רק רגע באפו וגם באותו רגע לחיים רצונו, ומה רבו רחמיו כי אחרי חורבן נורא כזה זכינו ברוך ה' כי הישיבה קמה לתחייה".

    לאחר פטירת הרב אפשטיין בשנת תרצ"ד (1934) התמנה למלא את מקומו באופן רשמי, כשעימו משמשים כראשי ישיבה שני גיסיו הרב אהרן כהן והרב משה חברוני. לאחר מלחמת ששת הימים פנה רבי חצקל בבקשה למשה דיין לחזור לחברון, אך משה דיין דחה את הבקשה. בשנותיו האחרונות החל בתהליך של העברת הישיבה לגבעת מרדכי, אולם הוא לא הספיק להשלים את תוכניותיו. הוא נפטר ביום ו' באלול תשכ"ט 1969 ונטמן בהר הזיתים לצד חותנו.

מפרט; [1] דף נייר מכתבים בלאנק הישיבה. 

13.5*21ס"מ.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.