בידספיריט | מקודש! ”מגדל עוז” העותק של

מקודש! ”מגדל עוז” העותק של הרה”ק בעל ”הדמשק אליעזר” זיע”א עם חותמו הקדוש ושל הרה”ק רבי יוסף פאנעט מדעעש זיע”א - ווארשא תרמ”ו.  ”מגדל עוז” העותק של הרה”ק בעל ”הדמשק אליעזר” זיע”א עם חותמו הקדוש חתום 3 פעמים. בירת מגדל עוז, ”חלק ג' מהסידור ” להרה”ק רבי יעקב עמדין עם הסכמות מצוקי ארץ שרפי מעלה מרנא רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוזין זיע”א סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. ”יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע”פ תקון התורה והמצוה והטבע...”. האדמו”ר רבי אליעזר הגר בעל ה”דמשק אליעזר” מוויז'ניץ -  (תרנ”א-תש”ו). בנו של האדמו”ר ה”אהבת ישראל” מוויזניץ, וחתנו של האדמו”ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. נסמך להוראה ע”י המהרש”ם מבערז'אן והמהר”ש ענגיל. בשנת תרפ”ב נתמנה לאב”ד ויזניץ והקים בה את ישיבת ”בית ישראל ודמשק אליעזר”. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ”ו התמנה לאדמו”ר בעיר ויזניץ, ואילו אחיו ה”אמרי חיים” התמנה לאדמו”ר בבית מדרשו של אביהם ה”אהבת ישראל” בגרוסוורדיין. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בניסן תש”ד עלה לארץ ישראל, התגורר בתל אביב, בה כיהן כראש ישיבת ”תורת בית ישראל” של חסידי וויזניץ. נפטר בגיל 55 ולא הותיר אחריו צאצאים.   אחיו האדמו”רים ה”אמרי חיים” וה”מקור ברוך” מתארים את דמותו במילים אלו: ”...האיר פני תבל בתורתו וחכמתו והדר חן תפארת קדושתו, ואלפי ישראל התחממו לאורו, גם הרביץ תורה לעדרים עשרות בשנים, והשקיע כל כחותיו בישיבה הגדולה... בוויזניצא... והקים עולה של תורה במדינת בוקובינה ורומניא, שכמעט נשתכחה התורה שם אחרי מלחמת העולם הראשונה, והוא עשה אזניים לתורה, והעמיד תלמידים הרבה למאות ולאלפים שנתקרבו על ידו לאביהם שבשמים... וכבוד התורה נתרבה על ידו, כי בכל נפשו ולבו דאג לתלמידים, כאב רחמן לבניו... וכל מעשה תקפו וגבורתו באהבת ישראל והצלת שארית הפלטה בגולת טרנסניסטריה, ידועים ומפורסמים. כשפשטה מלכות הרשעה ימ”ש [השלטון הנאצי ימח שמם] וגורשו רבבות מישראל לשם לכלותם ברעב, התאזר עוז, על אף סכנת נפשות שבדבר, ואסף עזרה גדולה, והעביר לשם במסירת נפש מידי חודש בחדשו להחיות אלפים מישראל...” (מתוך ההקדמה לספרו ”דמשק אליעזר”). הרה”ק האדמו”ר רבי יוסף פאנעט - (תרנ”ה - תשכ”ב) – בן האדמו”ר רבי יחזקאל מדעעש, ונכדו של בעל ה'מראה יחזקאל'. כיהן כרב בטעקנדורף ואחר כך באלאנדא. לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו”ר בדעעש לצד אחיו רבי יעקב אלימלך פנט. ניצל מהשואה וחזר לדעעש להחיות את הרוח היהודית, משם עבר לפריז, בשנת תש”ט היגר לארצות הברית שם אסף מחדש את חסידי דעעש ומילא את מקום אחיו רבי יעקב אלימלך כאדמו”ר דעעש. 280 עמודים. [העותק שלפנינו מסתיים בדף קמ וחסר עמוד 240]. מצב; טוב. חסר עמוד אחרון . ללא כריכה דפים קצת מנותקים. מעט קרעים וחסר במקצת דפים.