היסטורי! ספר משאת בנימין עותק בית המדרש הראשון שנבנה בידי העדה האשכנזית בירושלים! (בעת החדשה) חתימות. ...

היסטורי! ספר משאת בנימין עותק בית המדרש הראשון שנבנה בידי העדה האשכנזית בירושלים! (בעת החדשה) חתימות. ורישומים בכתב יד פה שלישי להגר"א רבי זונדל סלנט.

משאת בנימין. שאלות ותשובות מאת רבי בנימין סלניק. סדילקוב, תקצ"ג.

חותמות שייך לבהמ"ד שערי ציון בחורבת רבי יהודה החסיד וישיבת עץ חיים (ראה בהרחבה להלן), בשער רישום "למדרש מנחם ציון". בכתב יד רבי זונדל.

בדף הפורזץ רישום לישיבת מנחם ציון ולישיבת שערי ציון, בדף נח, כיתוב משולב בציון מספר העמוד בספר של 'מנחם ציון', כשהאותיות 'נח' בדפוס לציון העמוד, ונוסף עליהם בכתב יד של רבי זונדל להשלים ל: מנחם ציון.

רבי זונדל מסלנט שימש כגבאי אוצר הספרים בבית המדרש 'מנחם ציון' בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים.

הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט - (תקמ"ו - תרכ"ה) מגדולי תלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, המכונה 'פה שלישי להגר"א', חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, מראשי הישוב היהודי בירושלים. מגדולי תלמידי רבי עקיבא אייגר. ורבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר"א ואותו החשיב לרבו המובהק. הגאון רבי יוסף זונדל סלנטר נחשב כאבי תנועת המוסר, וזאת על שום ששימש כרבו המובהק של רבי ישראל מסלנט, זה האחרון החשיבו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. רבי זונדל לימד אותו שמוסר הוא דבר שדורש לימוד מיוחד. בשנת תקצ"ח עלה ר' זונדל לירושלים והיה למורה הוראה לקהילת הפרושים. בענוותנותו הרבה סירב לקבל תפקיד תורני רשמי, ושימש כגבאי ספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה". "הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה ״מסתובב" בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ״. (מדברי חתנו ר' נתן נטע נאטקין), "כרוב גדלו במידות" - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם" (מדברי רבי שמואל סלנט).

בית מדרש 'מנחם ציון' - בשנת 1836 בעזרת השתדלותם של עולי אשכנז מתלמידי הגר"א אשר תחילה התגוררו בצפת החלו לשקם ולבנות בית מדרש על חורבות בית הכנסת ההיסטורי של רבי יהודה החסיד, וכך מתאר רבי יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ" : "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה, ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבניינים והבתים הנחרבים והנהרסים אשר בכל החצר הגדול הזה"

בית הכנסת מנחם ציון נחנך בא' בשבט תקצ"ז (1837) ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד בסמוך. בית הכנסת נקרא כך בשל הנחמה שביקשו היהודים, לאחר שבאותה שנה נהרגו רבים מתושבי הערים צפת וטבריה ברעידת אדמה קשה. את חלון ההזדמנויות ניצל גם הרב שמואל סלנט, ממנהיגי הקהילה האשכנזית בירושלים. בדירתו הקטנה והצנועה, שהייתה מימין לבית הכנסת "מנחם ציון", הקים הרב סלנט ארבע שנים לאחר מכן, את תלמוד התורה "עץ חיים".

מצב; בינוני-טוב. נקבי עש. לא כרוך.

92 דף, 21.5 ס"מ.