מכירה פומבית 54 כתב יד וחתימות הגרעק"א, עותק הגרעק"א, כתב יד הייטב לב על חי' הישמח משה, עותק בנו הקדושת יו"ט ובנו רבי יואל'יש מסאטמר, עותק העצי חיים מסיגט, השו"ע של האבני נזר, השטריימל של הרב וואזנר, ועוד.
צולמנ'ס מכירות פומביות
30.11.22
אריה בן אליעזר 45 גילה ירושלים, ישראל

שימו לב! פריטים מספר 205, 208, 209 עלו למכירה מחדש עקב אי תשלום הלקוח במכירה 50. הלקוח נחסם ופריטים אלו זמינים שוב למכירה.


לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!


כל המכירה ללא מחירי מינימום!!!


חובה לשלם ולאסוף את הפריטים בתוך 14 יוםמהמכירה!!!


לקוחות שלא ישלמו תוך 14 יום מהמכירה, יחסמו! והפריטים יעברו למכירות הבאות.


אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מכלל הלקוחות, אנא מכם את כל שאלותיכם לגבי הפריטים שאלו לפני המכירה ולא אחרי.


כמו כן: אפשר לבקש מאיתנו תמונות של פריטים שאתם מעוניינים לרכוש וכן פרטים נוספים על מצב הפריט.

למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 5:

ספר הלכות יום טוב למהרי"ט אלגאזי ליוורנו [תקנ"ד],  מהדורה ראשונה. היסטורי! עותק בית המדרש הראשון ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $250
מחיר פתיחה:
$ 10
הערכה :
$180 - $200
עמלת בית המכירות: 25% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

ספר הלכות יום טוב למהרי"ט אלגאזי ליוורנו [תקנ"ד],  מהדורה ראשונה. היסטורי! עותק בית המדרש הראשון שנבנה בידי העדה האשכנזית בירושלים! (בעת החדשה) חתימות. ורישומים בכתב יד פה שלישי להגר"א רבי זונדל סלנט.


ספר "הלכות יום טוב" לרבי יום טוב אלגאזי על הלכות בכורות לרמב"ן עם חותמת בעלות 'בית מדרש מנחם ציון' וישיבת 'עץ חיים' וכן נרשמה בעלות בכת"י של רבי יוסף זונדל סלנט זצוק"ל אשר היה אחראי הספריה.

המחבר חכם יום טוב אלגאזי - נולד בשנת תפ"ז (1727) לאביו החכם ישראל יעקב אלגאזי, הראשון לציון. חכם יום טוב אלגאזי למד תורה מאביו, ובישיבת 'בית יעקב פירארה' אצל חכם יונה נבון - בעל ה'נחפה בכסף', ובישיבת המקובלים 'בית אל' אצל חכם שלום שרעבי - הרש"ש. התמנה לחבר בית הדין הגדול שבירושלים, והיה ממנהיגיה של הקהילה הספרדית בעיר.
בשנים תק"ל - תקל"ה (1770-1775) יצא יחד כשליח דרבנן ופעל רבות לחיזוק הקהילות וזיקתם ליישוב היהודי בארץ. במהלך השליחות מצא כתב יד של הרמב"ן על הלכות בכורות, נדרים, חלה ועוד, עליו כתב את חיבורו 'הלכות יום טוב' - זהו הספר שלפנינו. הספר התקבל באהדה רבה גם בכל ארצות אשכנז
דברים מפעימים אודותיו אנו מוצאים בהסכמת החת"ם סופר : "זה שנתיים ימים המציא לי השי"ת הלכות רמב"ן על בכורות וחלה וסביביו נסעד"ה סע"ד גדול מגברא רבא ויקירא גאון עולם מהור"ר יום טוב אלגאזי זצ"ל מכירו הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפפד"מ קרוב לשנת תק"מ והארץ האירה מכבודו ואמנם עדיין לא הגיעו לחצי הכבוד הראוי לו לפי הנראה מחיבור זה הנקרא הלכות יום טוב כי הפליא לעשות הגדיל תושיה ומיום חיבור משנה למלך לא נראה כחיבור הזה" (ליקוטי תשו' חת"ם סופר לונדון תשכ"ה סי' לה דף י' ע"א).

בית מדרש 'מנחם ציון' - בשנת 1836 בעזרת השתדלותם של עולי אשכנז מתלמידי הגר"א אשר תחילה התגוררו בצפת החלו לשקם ולבנות בית מדרש על חורבות בית הכנסת ההיסטורי של רבי יהודה החסיד, וכך מתאר רבי יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ" : "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה, ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבניינים והבתים הנחרבים והנהרסים אשר בכל החצר הגדול הזה"
בית הכנסת מנחם ציון נחנך בא' בשבט תקצ"ז (1837) ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד בסמוך. בית הכנסת נקרא כך בשל הנחמה שביקשו היהודים, לאחר שבאותה שנה נהרגו רבים מתושבי הערים צפת וטבריה ברעידת אדמה קשה. את חלון ההזדמנויות ניצל גם הרב שמואל סלנט, ממנהיגי הקהילה האשכנזית בירושלים. בדירתו הקטנה והצנועה, שהייתה מימין לבית הכנסת "מנחם ציון", הקים הרב סלנט ארבע שנים לאחר מכן, את תלמוד התורה "עץ חיים".

הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ"ו-תרכ"ה], אבי והוגה תנועת המוסר. רבו המובהק של רבי ישראל סלאנט'ר ותלמידם של רבי עקיבא איגר ושל רבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר"א ואותו החשיב לרבו המובהק. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: "כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם". רבי נתן נטע נאטקין כתב עליו: "הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה 'מסתובב' בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ". באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית.
בשנת תר"ז ייסד את חברת "אור תורה" ללמוד תורה במשמרות כל העת, בביהמ"ד הישן "מנחם ציון" שם קבע את מקומו. רבנו הגדול נטל חלק בכל הפעולות הציבוריות כיסוד ישיבת עץ חיים בניית בית החולים ביקור חולים והיה אחראי הספריה של בית המדרש הנ"ל.

[3] רד, ח, דף.

ללא כריכה - מצב; בינוני, כתמים, קרע בדף השער, נקבי עש, דפים אחרונים מנותקים, עם חתכים וקרעים הכוללים חסר בטקסט.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu