בידספיריט | ספר הסגולה הליטאי היחיד! ספרא

ספר הסגולה הליטאי היחיד! ספרא דצניעותא – הגר”א, מהדורה ראשונה. הגהות קבליות. ספרא דצניעותא המיוחס ליעקב אבינו, עם פירוש הגר”א. מהדורה ראשונה. ווילנא והוראדנא, [תק”פ 1820]. ספר הסגולה הליטאי היחיד! לאורך הספר הקדוש מופיעות מספר הגהות קבליות נוראות הוד בכתיבת רש”י (אשכנזית), מתקופת ההדפסה. חלקן ארוכות. מתוכן ההגהות ניכר שהן נכתבו על ידי גאון ומקובל בעל שיעור קומה, ככל הנראה אחד מתלמידי הגר”א. בהגהה בדף כ/1 דן הכותב בדברי הגר”א על קץ הגאולה וביאת המשיח ב”מוצאי שביעית”, והוא כותב ברוחב דעתו: ”נלע”ד שקאי על מאה השביעית של אלף השישי... ואם נזכה... ויהא פי' על שנת ת”ר ממש שהיא שנת שביעית”. מהדברים עולה במפורש כי ההגהות נכתבו לפני שנת ת”ר. כידוע, כשהתקרבה שנת ת”ר גברו בעולם היהודי ציפיות משיחיות גבוהות, רבים הליצו את הפסוק: “וקול התֹר נשמע בארצנו” כרמז לגאולה. בין היתר חלה התעוררות גדולה לעניין זה גם בקרב תלמידי הגר”א, שצפו כי משיח יבוא בשנת ת”ר או במוצאי אותה שנה. כנראה שתאריך זה היה אחד מזמני הפקידה, אלא שלא זכינו לכך. (ראה גם: אריה מורגנשטרן, משיחיות וישוב ארץ ישראל). לפנינו אחד מספרי היסוד החשובים ביותר להבנת קבלת הגר”א. בקרב מקובלים ליטא נהוג לומר שב'ספרא דצניעותא', כי בשונה משאר ספרי הגר”א, כתב הגר”א את פירושו על ספרא דצניעותא בשפה קלה יותר, כביכול כוונתו הייתה במיוחד לצורך הבנת המעיינים, בניגוד לשאר ספרי הגר”א, בפרט בקבלה, שנכתבו בצורה קצרה, סתומה וקשה להבנה, כאילו כתבם עבור עצמו לזכרון בלבד. החיבור שלפנינו הובא לדפוס על ידי נכד הגר”א הגאון רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר”א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר”א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ”א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו”ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר”א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר. בשונה מתנועת החסידות, בה קיימים ספרים רבים הידועים כ'ספרי סגולה' – בספרות ה'מתנגדים' לא קיימים ספרי סגולה כלל, מלבד הספר שלפנינו: 'ספרא דצניעותא עם ביאור הגר”א – דפוס ראשון', שהיה ידוע בליטא בסגוליותו הרבה, בפרט בהרחקת 'דיבוקים'. כמובא מפי הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב”ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר”א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ”ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה”דיבוק” וזעק בחרדה: ”דער ווילנער! דער ווילנער!” [הווילנאי! הווילנאי!]. אח”כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם). גם בשם ה'חזון איש' ידוע שהדפוס הראשון של ספרא דצניעותא נחשב בליטא כספר סגולה. מפרט: [6], נט, [3] דף. 20.5 ס”מ. בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו”ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הוואריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999). וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 696. מצב: טוב. כתמי זמן. נקבי עש עם פגיעת טקסט. קרעים, רובם משוקמים מקצועית. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.