חסידות, מהדורה ראשונה: נחת השלחן, ברסלב. ירושלים, עת"ר. נדיר ביותר. עותק מיוחס.

ספר נח"ת השולחן ...

חסידות, מהדורה ראשונה: נחת השלחן, ברסלב. ירושלים, עת"ר. נדיר ביותר. עותק מיוחס.

ספר נח"ת השולחן, מבאר סעיפים רבים של השולחן ערוך תוך שהוא מקשרם לתורה הראשונה בספר ליקטי מוהר"ן – אשרי תמימי דרך. מאת הרב הגאון אבד"ק רבי נחמן משטעהרין. מהדורה ראשונה. ירושלים, עת"ר [1910]. מספרי ברסלב הנדירים, לא הוצג מעולם במכירות פומביות. לאורך הספר חותמות בעלות רבות של החסיד הנודע רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין.

את הספר העתיק בשנת תרס"ב תלמידו הנודע של רבי נחמן מטשעהרין, החסיד רבי אלטר מטעפליק, מתוך כתב היד של רבו, כולל נוסח השער המדויק. לימים, ביקש ממנו רבי ישראל קרדונר שישלח אליו את כתב היד לארץ הקודש כדי שידפיסו. ההדפסה נשלמה כעבור זמן בסיועו של החסיד רבי שמואל מאיר אנשין.

ברם, השער המקורי שהכין רבי אלטר לספר, עם איור נאה מסביב, אבד, ורבי שמואל מאיר אנשין הכין שער אחר. רבי אלטר לא הקפיד על ששמו לא נכתב בשער, אך דעתו לא היתה נוחה מכך ששינו מנוסח השער המקורי שנכתב על ידי הרב מטשעהרין בעצמו. הוא שלח אל רבי ישראל מכתב בעניין, וצירף שער אחר כדי להדביקו לאחר ההדפסה בנוסף לשער הראשון וכה כתב במכתב המצורף: "אך מזה אין לבי נוחה; מאבידת השער של הספר, כי הרה"ק מטשערין זצ"ל כתב בעצמו הנוסח של השער ובוודאי אין רצונו שישתנה השער מכפי שכתב בעצמו, כי אני מאמין שכל דבריו הם בדיוק ובפלס גדול. לכן ידידי אהובי, דעתי היא שיקבלו את השער הרצוף פה וישלחו לירושלים להדפיסו וידביקו לכל ספר עוד שער אחד, כי ראיתי הרבה ספרים נדפסים בשני שערים והמתחיל במצוה אומרים לו גמור ויעשה בזה בוודאי רצון הרה"ק מטשערין זצ"ל וזכות הזה יגן עליו בוודאי בגשמיות ורוחניות בכל מה שצריך להיוושע". ואמנם במהדורות הבאות נדפס הספר עם שני השערים יחד.

רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין [נפטר כ״ג בשבט תשנ״ד], מתלמידיו המובהקים של הרה"צ רבי אהרן ראטה. בהיותו נער צעיר היה ר' מרדכי אלעזר משמש לפרקים את רבי אהרן ומתלווה אליו בנסיעותיו לערים וישובים נידחים, שם היה מעורר את העם לתשובה, וכך, באחד הימים מגיע מרדכי אלעזר בלוויית רבי אהרן ראטה אל הגליל, הם עלו למירון, ובמערת ציון רשב"י פגש את חסידי ברסלב ששהו שם, הלא המה רבי שמואל שפירא, רבי אברהם יעקב גולדרייך, רבי יונה לבל ועוד. היראה שעל פניהם ועבודתם את בוראם, עבודה שבלב, כבשו את לבו, וכשחזר לביתו השתוקק לפגוש שוב בחסידים אלו ולהתחבר עמם בעבודתם הקדושה. לאחר בירורים נודע לו שמקום שִבתם הוא בציונו של שמעון הצדיק שבפאתי שכונת שיח-ג'ראח. ארז הנער את חפציו, הניח צידה בתרמילו ויצא לעבר המקום. מאז שם לילות כימים במערת הציון, כשהוא קם בחצות, עוסק בתורה תפילה והתבודדות יחד עם חסידי ברסלב כאחד מן המניין, ושואב חיות מרובה מן השהיה במחיצתם. באותם ימים היו חסידי ברסלב רדופים ובזויים, וכששמעו בני משפחתו של מרדכי אלעזר, כי חָבַר אל הברסלבר, נחרדו עד עמקי נפשם. הם באו לציון שמעון הצדיק, שם מצאו את הנער והוכיחוהו: "כיצד נוכל לחתן אותך, כשאתה מתחבר אל רבי שמואל שפירא וחבריו?!" אך לא לאורך זמן הצרה משפחתו את צעדיו; באחד הימים הגיע לירושלים החסיד רבי ישראל בער אודסר. כששמע על סבלו של הנער הלך אל אביו ושוחח עמו ארוכות, כשהוא מצליח להרגיע את רוחו. ואמנם למן אותו יום הניח רבי יהושע יונתן לבנו, ושוב לא מנע ממנו ללכת בדרכו בעבודת ה'. בסופו של דבר, כשראה את התועלת העצומה שצמחה לבנו מהתקרבותו לחסידות ברסלב, העריכו עד מאד, ובצוואתו שנדפסה בספרו 'זכרון יעקב יוסף' כתב עליו: "ואני מכיר את לב בני החסיד מר מרדכי אלעזר נ"י, שעובד את השי"ת בכל לבו במסירות נפש, ומואס בחיי התענוגים של עולם הזה". בלילה שבו היה בן עשרים שנה, נערכה חתונתו, בהשתתפות מעט חסידי ברסלב שהתקבצו ובאו מירושלים ומשאר מקומות מושבותיהם, כדי לשמוח בשמחת נישואי המקורב הצעיר. השמחה והריקודים הרקיעו שחקים. היה לו מקום מקלט ב"מקלט" של בית הכנסת ברסלב במאה שערים 'השול' מה שהפך ברבות הימים ל"מרדכי לוזערס צימער" וכן היה לו חדר 'צימער' במירון בין החדרים שוועדת החקירה שהוקמה לאחר אסון מירון מנסה כיום להחריב.

מפרט: [1], ד-סד דף. 25 ס"מ.

מצב; בינוני-טוב. כתמי זמן. פגעי עש בכמה דפים בודדים. קרעים קלים בשער, ללא פגיעת טקסט. קרעים קלים בכמה דפים, חלקם משוקמים. כריכה מנותקת חלקית.