בידספיריט | ארבעה עמודים ובהם העתקת מאמרים

ארבעה עמודים ובהם העתקת מאמרים חב”דיים [אירופה, המאה ה-19 לערך]. - ארבעה עמודים מתוך 'ביכלאך חב”דיים', שנכתבו על ידי כותבים שונים, בתקופות שונות, ככל הנראה במהלך המאה ה-19, הדפים כתובים בסגנון החב”די המוכר, תוכנם נבדק בבדיקה שטחית בלבד ולא נמצא תואם למאמרים מוכרים, וייתכנו בהם תגליות. ה'ביכל החב”די', היה הדרך הנפוצה בחסידות חב”ד לפרסם את שיחות האדמו”ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו”ר הזקן ועד לתקופת האדמו”ר הריי”ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב”ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו”רי חב”ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב”דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. למותר לציין מי היו אותם המעתיקים - חסידי עליון ברוסיה של פעם, לא האיכרים וגם לא הסוחרים - שאף הם בני הדור הזך ההוא היו כולם קדושים, אך אלו שהעתיקו מילה במילה את המאמרים, אם לכלל או לעצמם, הם היו מגדולי המשפיעים או בעלי המוח, שרבים מהם יכלו לכהן בעצמם כאדמו”רים וחלקם נודעו כבעלי מופת (ובראשם רבי הילל פאריטש [המופיע כמה פעמים בקטלוג זה], שבקשוהו לא אחת 'למשוך עדה' בעצמו, וסירב). כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה, בהוראת חמיו הריי”צ, מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. חסידים רבים הביאו לרבי במהלך שנות הנשיאות, כתשורה, את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז”ר, שלאביו שהיה מחסידי חב”ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו. מפרט: [4] עמודי נייר כתובים משני צידיהם, גדלים שונים מעט. מצב כללי; טוב. כתמי זמן. נקבי עש וקרעים קלים - משוקמים.