בידספיריט | ביכל חב”די: מאמר ה'צמח צדק'

ביכל חב”די: מאמר ה'צמח צדק' לפרשת המן - המסוגלת לעשירות. - העתקת מאמר ה'צמח צדק', על פרשת המן שבפרשת בשלח. (נדפס באור התורה, שמות, הוצאת קה”ת תשכ”ז, עמ': תרלא-תרנ). מאמר מושלם, המתפרס על פני [12] עמ' מלאים כתובים בצפיפות ועם זאת בבהירות רבה. המאמר נושא את הכותרת: ”ביאור על פסוק ויאמר משה אכלהו היום כו' ” ומסתיים במילים: ”סליק סליק סליק סליק”. כתב רבינו בחיי: ”כל האומר פרשת המן בכל יום - מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות”. התשב”ץ כתב בשם הירושלמי: ”כל האומר פרשת המן בכל יום - מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו”, והוסיף התשב”ץ: 'ואני ערב'! לפנינו מאמר ה'צמח צדק' על פרשת המן, שנכתב ונלמד בקדושה וטהרה על-ידי דורות של חסידים ואנשי מעשה, מוסרי נפש כפשוטו! ה'ביכל החב”די', היה הדרך הנפוצה בחסידות חב”ד לפרסם את שיחות האדמו”ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו”ר הזקן ועד לתקופת האדמו”ר הריי”ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב”ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו”רי חב”ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב”דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. במהלך שנות הנשיאות, חסידים רבים הביאו לרבי כתשורה את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז”ר, שלאביו שהיה מחסידי חב”ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו. האדמו”ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [ה'תקמ”ט, – ה'תרכ”ו], המכונה בעל הצמח צדק, היה הנשיא השלישי בשושלת אדמו”רי חסידות חב”ד. הוא עמד בראשה משנת ה'תקפ”ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ”ו (1866). בנו הראשון, רבי ברוך שלום, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו”ר. האדמו”ר האחרון מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוא נכד נכדו, בן אחר בן. מפרט: [12] עמ', 20*17 ס”מ.  מצב; טוב מאוד. נקבי עש משוקמים.