בידספיריט | תגלית במשנת חב”ד: קבוצת מאמרים


תגלית במשנת חב”ד: קבוצת מאמרים בלתי מוכרים מאת גדול חסידי ומשפיעי חב”ד לדורותיה. - ”שאר ספרי חסידים אף שבודאי מיוסדים על יסודות חזקים וכו׳ אבל מעולם לא היו לי אותם ולא למדתים. משא״כ במאמרי רב הלל למדנו ונלמד” (האדמו”ר הריי”צ מליובאוויטש, אג״ק ח״ד סוף עמ׳ תנ). ביכל חב”די נדיר ויקר המציאות, המכיל קבוצת מאמרים שנאמרו ככל הנראה על-ידי גדול משפיעי חב”ד לדורותיה, המקובל ובעל המופת רבי הלל מפאריטש, שהיה ראוי בעצמו לשמש כאדמו”ר לאלפי חסידים אך העדיף להידבק באדמו”רי חב”ד. בחיפוש אלקטרוני בספרי רבי הלל מפאריטש לא נמצאו המאמרים שלפנינו, והננו מסתמכים על דבקית מאוחרת המוצמדת לכתב היד. כתב היד שלפנינו מתפרס על פני ששה עשר עמודים, כתובים בצפיפות ועם זאת בבהירות רבה ובכתב נאה וקריא במיוחד. המאמר הראשון בקונטרס פותח במילים ”עניין התפילה וההתבוננות שקודם אליו”. רבי הילל המפורסם בתפילותיו בהן השקיע כוחות נפש אדירים לא פחות מאשר בתורתו, כמסופר באריכות בספרי המעשיות החב”דיים, פורס לפנינו את משנתו - משנת חב”ד בעבודת התפילה. הוא אינו מחדש את הדברים מדעתו אלא כפי שהוא עצמו מעיד במשפט הבא: ”שמעתי מאדמו”ר נבג”מ”. המאמר שאחריו הינו מאמר ארוך במיוחד המחולק לששה סימנים, והוא עוסק במצוות קידוש החודש, רבי הלל שב ומדגיש שהוא כותב על פי מה ששמע מאדמו”רי חב”ד לדורותיהם ”האדמו”ר נבג”מ והאדמו”ר שליט”א”. קשה לדעת למי כוונתו המדויקת של רבי הלל שהרי רבי הלל קיפל שלושה עולמות בחייו - שלושת אדמו”רי חב”ד (האדמו”ר הזקן, האדמו”ר האמצעי והצמח צדק). הרה”ק רבי הלל הלוי מפאריטש  [תקנ”ה -תרכ”ד], גדול חסידי ומשפיעי חב”ד, ומקובל ובעל מופת בזכות עצמו. טרם הגיעו לחב”ד היה רבי הלל מחסידי טשרנוביל, ולאחר שנחשף לספר התניא דבק באדמו”ר הזקן, ולמרות שהיה נחשב בדורו לבעל מופת ורבים היו מגיעים אליו לבקש ברכות, ולמרות הפצרות החסידים, סירב בכל תוקף לשמש כאדמו”ר והיה נכפף לפני אדמו”רי חב”ד במלוא ההכנעה, אפילו שהיה מבוגר מחלקם בשנים רבות (רבי הלל היה חסיד של אדמו”ר הזקן, לאחר מכן של האדמו”ר האמצעי ולאחריו של הצמח צדק). אדמו”רי חב”ד ידעו את רום ערכו ומינוהו למשפיע ושלחו אליו בחורים ואברכים להדריכם בדרך החסידות. ידוע הסיפור שה'צמח צדק' אמר לבנו מהר”ש שיש לו שניים וחצי חסידים. התפלא מהר”ש, מיהו אותו 'חצי חסיד'? ענה לו ה'צמח צדק': רבי הלל. וחסידים הסבירו זאת בכך שהחצי השני של רבי הלל היה 'אדמו”ר'... רבי הלל נפטר ונקבר בעיר חרסון, ויהודי האזור נהגו לעלות ולהשתטח על קברו לבקשת ברכה ולתפלה, בעיקר ביום פטירתו. בשנת תשע”ז בנה שליח חב”ד בחרסון אוהל מעל קברו . רבי הלל היה מחבר פורה, ומגדולי סופרי חסידות חב”ד ספרו המפורסם ביותר הינו 'פלח הרימון', שנדפס לאחר פטירתו (ווילנא, תרמ”ז) ובשער הספר נכתב: ”המאור הגדול כקש”ת מו”ה הלל הלוי מפאריטש”. מפרט: כ [16] עמ', 21*17 ס”מ בקירוב.  מצב; טוב. כתמי זמן. נקבי עש משוקמים.