בידספיריט | ביכל חב”די: מאמר בעל ה'מגן

ביכל חב”די: מאמר בעל ה'מגן אבות' מחב”ד-קאפוסט. נכתב בחיי האדמו”ר - מאמר 'אז ישיר משה' מאת הרה”ק רבי שלמה זלמן שניאורסוהן האדמו”ר מקאפוסט, נכד ה'צמח צדק' ורבו של ה'רוגטשובר', אותו נשא בחג הפסח. נכתב על ידי אחד הנוכחים, בכתיבה קליגרפית נאה במיוחד. קאפוסט, תרל”ב [1872]. בראש כתב היד מתנוססת הכותרת ”תורת אדמו”ר מקאפושט שליט”א, חגה”פ [=חג הפסח] תרל”ב”, וכותרת משנה: ”מה שרשם אחד מהשומעים ענין אחד מהדרש דאז ישיר משה”. בסוף כתב היד עיטור גרפי המסמן את סיום המאמר.  האדמו”ר רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לייב שניאורסון [תק”ץ-תר”ס], בעל ה'מגן אבות'. היה האדמו”ר השני של חב”ד קאפוסט. נולד לאדמו”ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק”ץ. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. חמשה מבניו של ה”צמח צדק” שמשו כאדמו”רים, כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו דווקא לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי”ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר ”חב”ד-קאפוסט”, השוכנת דרומית לוויטבסק (היום בבלארוס). בנו האדמו”ר רבי שלמה זלמן בעל המגן אבות מילא את מקומו אחרי פטירתו. בחיי סבו הצמח צדק, רשם פעמים מאמר חסידות מתורת סבו (בתפקיד החוזר), שנים מתוכם נדפסו בסדרת הספרים ”מאמרי אדמו”ר הצמח צדק הנחות” בהוצאת ספרים קה”ת. הוא השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. ספרו מגן אבות (שחלקו בכתב היד שלפנינו), יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס”ב, שנתיים לאחר פטירתו. הספר מכיל ”מאמרים” רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב, שכתב ההקדמה על הספר. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם ”מגן אבות”, מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה ”שלמה זלמן”. בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב”ד ”בית רבי”, ורבי יוסף רוזין, ה”רוגאטשובי”. בית הכנסת חב”ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב”ד-קאפוסט - חסידיו של רבי שלמה זלמן. 'בעלי המוח' בחב”ד אהבו במיוחד ללמוד את הספר 'מגן אבות' (לעיתים בסתר), היות והוא הרשה לעצמו לגלות מעט יותר סודות קבליים, משאר ספרי חב”ד המסורתיים, זו גם הסיבה שמשכה אל בעל המגן אבות את החריפים שבין החסידים, ואמנם לאחר פטירתו שבו מרביתם לחב”ד. בכ”ה תשרי תש”ל, אמר הרבי מליובאוויטש לגיסו הרש”ג שהמאמרים שבמגן אבות הם ”געשמאקע מאמרים”, ”כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם” (מנחם ציון ח”ב עמ' 374). וב”אגרות קודש” של הריי”צ (חי”ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר ”מגן אבות” ש”כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע”. מפרט: [4] עמ', 21*17 ס”מ. מצב; טוב מאוד. כתמי זמן. נקב עש בודד.