בידספיריט | ביכל חב”די: מאמר בעל ה'מגן

ביכל חב”די: מאמר בעל ה'מגן אבות' מחב”ד-קאפוסט - העתקת מאמר מאת הרה”ק רבי שלמה זלמן שניאורסוהן האדמו”ר מקאפוסט, נכד ה'צמח צדק' ורבו של ה'רוגטשובר'. נדפס בספרו 'מגן אבות'. כתב יד ברור, מסודר ונאה. [אירופה, המחצית השנייה של המאה ה-19]. בסוף כתב היד נרשם ”סליק, סליק, מוגה”. בשוליים השמאליים הגהה לאורך העמוד כולו. כמו שאר מאמרי ה'מגן אבות', גם המאמר שלפנינו העוסק בעבודת התפילה, מגלה טפח וטפחיים מכבשונו של עולם ומרומם את הלומד לריחוף מעל לפני הקרקע. הרבי מדריך את הלומד כיצד לבצע את ההכנות המתאימות קודם התפילה: ”להאריך בהתבוננות בתפילה כמו ב'אחד' להתבונן שעה גדולה, לקשר דעתו בחוזק עד שיתפעל וירגיש הביטול במוח”. אכן לא לחינם התבטא הרבי מליובאוויטש על מאמרי ה'מגן אבות' שהם 'גישמאקע מאמרים'. האדמו”ר רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לייב שניאורסון [תק”ץ-תר”ס], בעל ה'מגן אבות'. היה האדמו”ר השני של חב”ד קאפוסט. נולד לאדמו”ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט בן הצמח צדק. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. חמשה מבניו של ה”צמח צדק” שמשו כאדמו”רים, כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו דווקא לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי”ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר ”חב”ד-קאפוסט”, השוכנת דרומית לוויטבסק (היום בבלארוס). בחיי סבו הצמח צדק, רשם בעל המגן אבות פעמים מאמר חסידות מתורת סבו (בתפקיד החוזר), שנים מתוכם נדפסו בסדרת הספרים ”מאמרי אדמו”ר הצמח צדק הנחות” בהוצאת ספרים קה”ת. הוא השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. ספרו מגן אבות (שחלקו בכתב היד שלפנינו), יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס”ב, שנתיים לאחר פטירתו. הספר מכיל ”מאמרים” רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב, שכתב ההקדמה על הספר. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם ”מגן אבות”, מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה ”שלמה זלמן”. בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב”ד ”בית רבי”, ורבי יוסף רוזין, ה”רוגאטשובי”. בית הכנסת חב”ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב”ד-קאפוסט - חסידיו של רבי שלמה זלמן. 'בעלי המוח' בחב”ד אהבו במיוחד ללמוד את הספר 'מגן אבות' (לעיתים בסתר), היות והוא הרשה לעצמו לגלות מעט יותר סודות קבליים, משאר ספרי חב”ד המסורתיים, זו גם הסיבה שמשכה אל בעל המגן אבות את החריפים שבין החסידים, ואמנם לאחר פטירתו שבו מרביתם לחב”ד. בכ”ה תשרי תש”ל, אמר הרבי מליובאוויטש לגיסו הרש”ג שהמאמרים שבמגן אבות הם ”געשמאקע מאמרים”, ”כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם” (מנחם ציון ח”ב עמ' 374). וב”אגרות קודש” של הריי”צ (חי”ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר ”מגן אבות” ש”כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע”. מפרט: [2] עמ', 21*17 ס”מ. מצב; טוב. כתמי זמן. נקבי עש. קרע בפינה העליונה, רחוק מהטקסט.