בידספיריט | ביכל חב”די: קיצור התניא ל'צמח

ביכל חב”די: קיצור התניא ל'צמח צדק' - כתיבה קליגרפית נאה. - העתקת 'קיצור התניא' לצמח צדק. כתיבה קליגרפית נאה במיוחד. תוספת על הנוסח הנדפס בסוף ספר 'דרך מצוותיך' לצמח צדק. אירופה, לאחר תרכ”ו 1866 [אחרי פטירת ה'צמח צדק' המוזכר בכתב היד בברכת הנפטרים ”נבג”מ זיע”א”]. בראש כתב היד מופיעה כותרת בכתיבה עגולה: ”בס”ד קיצור מלקו”א [-מליקוטי אמרים] מאדמו”ר מוהרמ”מ נבג”מ זיע”א”, לאחר מכן הספר כולו בשלמותו (ויותר מכך), מחולק לפי פרקי ספר התניא. בשולי הדף מופיעים הערות והסברים. נדגיש כי בכתב היד שלפנינו ישנה תוספת ארוכה, מעבר למה שנדפס בסוף ספר 'דרך מצוותיך'!  ה'ביכל החב”די', היה הדרך הנפוצה בחסידות חב”ד לפרסם את שיחות האדמו”ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו”ר הזקן ועד לתקופת האדמו”ר הריי”ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב”ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו”רי חב”ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב”דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. במהלך שנות הנשיאות, חסידים רבים הביאו לרבי כתשורה את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז”ר, שלאביו שהיה מחסידי חב”ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו. האדמו”ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [ה'תקמ”ט, – ה'תרכ”ו], המכונה בעל הצמח צדק, היה הנשיא השלישי בשושלת אדמו”רי חסידות חב”ד. הוא עמד בראשה משנת ה'תקפ”ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ”ו (1866). בנו הראשון, רבי ברוך שלום, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו”ר. האדמו”ר האחרון מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוא נכד נכדו, בן אחר בן. מפרט: [4] עמ', 21*13 ס”מ. נייר איכותי ויוקרתי עם הטבעת מים. מצב; טוב מאוד. מעט כתמי זמן.