בידספיריט | כתב יד גדול חכמי פרס,

כתב יד גדול חכמי פרס, המקובל רבי מולא אור שרגא - כתב יד המתפרש על פני שני עמודים. כתיבה אוטוגרפית, בפרסית-יהודית. ראשי הפסקאות נכתבו באותיות מרובעות. בשולי העמודים הגהות ותוספות. [פרס, המאה ה-18].  המקובל הרב מולא אור שרגא [נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר ה'תקנ”ד], היה מקובל, דיין ומנהיג יהדות פרס במאה ה-18. נולד ביזד שבאיראן. למד תורת הנגלה והנסתר. שמו התפרסם בקרב היהודים והמוסלמים כאחד, והוא זכה לכינוי מולא. כינוי הכבוד העממי שלו היה ”מֻלָּא”, כתוארם של החכמים השיעים. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את יהדות פרס במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה”יזדים” המפורסמת. בשנת ה'תקנ”ד (1793) נפטר, על קברו שנמצא בפאתי העיר יזד נהגו יהודים וגויים להתפלל. בעת האזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (ר' שמואל). נשארו ממנו שתי איגרות: האחת נכתבה בשנת ה'תקמ”ב (1782) ובה פנייה ליהודי משהד לסייע לשד”ר חכם אליהו מהעיר חברון. האיגרת השנייה נכתבה בשנת ה'תקמ”ג (1783), גם היא ליהודי משהד. באיגרת בקשה לאלץ יהודי בשם יצחק בן יהודה כהן לדאוג לפרנסת אשתו שננטשה ללא עזרה בעיר יזד. באיגרת זו הרב אור שרגא מבקש, שבמקרה שאין הסיוע אפשרי, ישלח הבעל גט לאשתו. מסתבר שאבותיו של אור שרגא היגרו ליזד מהעיר סבזואר שבצפון פרס. ייתכן שיהודי סבזואר היגרו לשם ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב העיר קזווין. ידוע שנאדיר שאה (שמלך בשנים 1747-1736) ביקש להעביר מספר רב של יהודים ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב לקזווין לעיר כלאת נאדרי, כמאתיים ק”מ צפונית למשהד. טרנספר זה אירע כנראה בשנת 1747, וחלק מן העקורים נתקעו בעיר סבזוואר והתיישבו שם, חלק הגיעו למשהד וחלק לכלאת נאדרי. אולי זאת הסיבה לקשרים ההדוקים בין יהודי יזד לבין יהודי משהד. [2] עמ', 17*11 ס”מ.  נייר תכלכל. מצב; טוב. כתמי זמן. בפינה השמאלית, קרע מודבק בנייר דבק.