בידספיריט | שארית הפליטה - מכתב מאת

שארית הפליטה - מכתב מאת הגאון דוד יהודה פריינד אבד”ק סאסרעגהין. - מכתב היסטורי מאת הגאון רבי דוד יהודה פריינד מסאסרעגהין שברומניה, אל הגאון מבראשוב. רעגין, תש”ח [1948], במכתבו המצמרר שח אב”ד סאסרעגהין לגאון מבראשוב כיצד שב מן המחנות בעירום ובחוסר כל: ”לקחו ממנו הכל ומצאנו ביתנו ריקם ממש ולא נשאר בידי שום דבר מחמודות וכתבים שהיו לי”. אך לא חפצי הערך הם שטורדים את מנוחתו של אב”ד רעגהין, הדבר שכואב לו ביותר אלו ה”הורמנות” - היתרי-ההוראה שנתנו לו ענקי הונגריה (ה'קרן לדוד' ועוד), שכולם אבדו. ולכן נפשו בשאלתו מאת הרב מבראשוב, היות והם מכירים עוד מלפני השואה והגאון מבראשוב יודע את גדולתו בתורה, שיואיל הגאון מבראשוב לשלוח לו בדואר היתר-הוראה, למקרה שיציעו לפניו משרת רבנות במקום שאין מכירים אותו. לאחר סיום המכתב מוסיף הגאון רבי דוד יהודה פריינד תוספת, הכפולה באורכה מהמכתב כולו, ובה הוא מרצה לפני הגאון מבראשוב את ספיקותיו בענייני הלכה ומנהג: כמו עניין 'חלאקה' בגיל 3 ועוד עניינים הלכתיים שהעסיקו את מוחו במחנות העבודה וההשמדה. כי בגופם שלטו המרצחים, אך נשמתם - נשמת האומה - נותרה חופשיה כל העת, לדאות מעלה מעלה ולהגות בתורת א-ל הגאון רבי דוד יהודה פריינד - היה תלמיד רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב”ד בהוניאד, רבי שאול בראך בקאשוי. חתן האדמו”ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. ובזיוו”ש גיסו של רבי אברהם יצחק קאהן האדמו”ר מתולדות אהרן בירושלים. עוד בצעירותו נמנה בין רבני סאסרגון לצד אביו. העיר סאסרגין (Regin), עיר בטרנסילבניה הצפונית, רומניה. היהודים הראשונים ברגין היו מהגרים מבוקובינה ומגליציה, ובקהילה היו חרדים לצד חסידים. בימי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) , בקיץ 1944, ריכזו הגרמנים את יהודי רגין בגיטו שתחמו בעיר, ועמם גם יהודים שגורשו מיישובי הסביבה. מספר יהודי הגיטו הגיע ל- 6,000 בקירוב. כעבור זמן מה שילחו את כל היהודים אל מחנה ההשמדה אושוויץ. בתום המלחמה התאספו ברגין כ- 820 יוצאי מחנות ויהודים אחרים ששרדו. רובם עזבו עם הזמן ועלו לארץ ישראל או עקרו למקומות אחרים. מפרט: [2] עמ', 29*21 ס”מ. מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.