בידספיריט | ספר שו”ת זכרון יהודה (גרינוואלד),

ספר שו”ת זכרון יהודה (גרינוואלד), - מהדורה ראשונה - בעותק מכתב הסכמה ארוך של הגרי”ח זוננפלד אודות גדולת וקדושת המחבר. ספר שו”ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב”ד סאטמר. חלק שני – יורה דעה, ואבן העזר חושן משפט ואו”ח מהדו”ת. אוהעל, תרפ”ח [1928]. מהדורה ראשונה. רקע: כידוע הגרי”ח זוננפלד תמך ב”אגודת ישראל”, ואף קיבל את התואר ”רבה של אגודת ישראל” בארץ ישראל. הוא אף הוזמן לועידת היסוד של אגודת ישראל שהתקיימה בקטוביץ בשנת תרע”ב. כמו”כ הוא שלח מכתב ברכה גם לכנסיה הגדולה הראשונה שהתכנסה בוינה בתרפ”ג. כמו”כ לקראת הכנסייה הגדולה השניה בתרפ”ט, חתם הגרי”ח על קריאה של רבני ארץ ישראל להצטרף לאגו”י. תמיכת הגרי”ח ב”אגודת ישראל” גרמה למתיחות בינו לבין חלק מידידיו רבני הונגריה, בהם מחבר הספר שלפנינו רבי יהודה גרינוואלד אב”ד סאטמר. בספר שלפנינו, בחלק אורח חיים, בסימן ר', נדפס מכתב תוכחה חריף מהמחבר אל הגרי”ח זוננפלד נגד הצטרפותו אל אגו”י. בין היתר כותב המחבר אל הגרי”ח שיתכן ועקב תמיכתו באגו”י יפסיקו החרדים בהונגריה לתרום מכספם ל”כולל אונגרין” העומד בראשותו, ומחמת כך הם ירעבו לחם, והכל יהיה באשמת תמיכתו באגו”י... באלול תרפ”ג (שנת הדפסת הספר) נערכה בווינה ”הכנסייה הגדולה” הראשונה של אגו”י. המו”לים של הספר רצו להעמיד שם דוכן כדי למכור את הספר שלפנינו, אך דא עקא, איך הם יכולים למכור שם ספר שנדפסו בו דברים חריפים כל כך נגד ”אגודת ישראל”. מחמת כך תלשו המו”לים מרוב העותקים את העמודים קנו-קנז, בהם נדפס המכתב, ובמקומם הדפיסו תשובה אחרת מהמחבר בעניין האם מותר לגעת באוכל ביום הכפורים, ואכן מכירת הספר הצליחה מאד (הרב אברהם הלוי שישא, צפונות, יא, עמ' מט). לסיפור יש המשך. הגרי”ח לא נשאר חייב, והוא שלח מכתב תשובה לרבי יהודה גרינוואלד ובו מנמק את עמדתו באריכות. לפני הדפסת חלקו השני של השו”ת בקשו המו”לים מהגרי”ח זוננפלד שיכתוב הסכמה לספר, וכן בקשו ממנו שישלח להם העתקה ממכתבו שהשיב למחבר בעניין אגו”י. הגרי”ח בגודל עוונתנותו נענה להם, ועל אף המכתב החריף שנדפס נגדו בחלק הראשון, הוא נעתר למו”לים ושלח להם מכתב הסכמה ארוך - נדפס בספר שלפנינו בהקדמת המו”לים לחלק ב' - בו כותב באריכות על גדולת וקדושת המחבר. ובעניין חילופי הדברים שהיו ביניהם על אגו”י, כותב הגרי”ח: ”בדבר המכתב אשר נדפס מוסר תוכחה אלי, שם יראה צדקתו ותמימותו. ואני פשיטא שהשבתי לו, אבל לא נהגתי להיות לי העתק ממכתבי. אפשר לא מצא נחת רוח באותו שעה מתשובתי, וגנזה... שידענו ששני הצדדים כל מחלוקותם בשביל האמת”. [8], רלב עמודים. 29 ס”מ. מצב; מצוין. ללא כריכה קדמית.