ביכל חבד"י [2] עמודים בכתב יד מאמרים מבעל ה"צמח צדק" – כתב יד, מאמרי חסידות מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל "צמח צדק". מאמר "שורש מצות התפילה" מספר "דרך מצוותיך". כתיבה אשכנזית נאה סביבות המאה ה-19. יתכן ונעתקו לפני שנדפס הספר.

מאמרי חסידות אלו מופיעים בספר ' דרך מצותיך', בשם 'שורש מצוות התפילה' להגה"ק רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מלויבאוויטש בעל ה'צמח צדק' זי"ע.

האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הצמח צדק; (ה'תקמ"ט, – ה'תרכ"ו) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

העתקות הדא"ח - [דברי אלוקים חיים - הכינוי החב"די לשיחות האדמו"רים] או בכינויים הנפוץ 'ביכלאך', היו הדרך הנפוצה בחסידות חב"ד לפרסם את שיחות האדמו"ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו"ר הזקן ועד לתקופת האדמו"ר הריי"ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב"ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב"דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. במהלך שנות הנשיאות, חסידים רבים הביאו לרבי כתשורה את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז"ר, שלאביו שהיה מחסידי חב"ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו.

מצב; חתכים בשוליים, כתמים.