כתב-יד 'ביכל חב"די' , נכתב בחג החגים י"ט כסלו שנת תרס"ח, בחיי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, ופותח בפסוק המזוהה עם חג הגאולה: "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי".

כתב-היד שלפנינו, נכתב כאמור בחיי הרש"ב ומסתבר מאוד שאלו דא"ח שנאמרו מפה קדשו ונרשמו על ידי אחד החסידים הנוכחים, או שהועתקו מתוך כתב יד הרבי כנהוג. להפתעתנו (אמנם לאחר בדיקה שטחית בלבד) לא מצאנו את תוכן המאמר בספרי האדמו"ר הרש"ב, ונשמח לשמוע את חוות דעת תלמידי החכמים הבקיאים בספרי חב"ד.

העתקות הדא"ח -  [דברי אלוקים חיים - הכינוי החב"די לשיחות האדמו"רים] או בכינויים הנפוץ 'ביכלאך', היו הדרך הנפוצה בחסידות חב"ד לפרסם את שיחות האדמו"ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו"ר הזקן ועד לתקופת האדמו"ר הריי"ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב"ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב"דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. במהלך שנות הנשיאות, חסידים רבים הביאו לרבי כתשורה את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז"ר (שלאביו שהיה מחסידי חב"ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו), הרב אברהם אליהו אקסלרוד ועוד.

מפרט: [8] עמ', כ-20*13 ס"מ. כתיבה ברורה ורהוטה. חסר סוף המאמר.

מצב; טוב. קרעים בולים ובמרכז הדפים, חלקם מחוזקים בנייר דבק, ללא פגיעה משמעותית בטקסט. לא כרוך.