שערי אורה - העותק של הגאון הגדול בעל לחם שלמה, רבי שלמה זלמן עהרנרייך רבה הנודע של שאמלוי. 

שערי אורה, (חב"ד) על חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר רבי דב בער מליובאוויטש. יוהנסבורג, תר"ך.

מפרט; בשער הספר רישום וחתימת הגאון בעל ה"לחם שלמה" משאמלוי "קניתי בעז"ה בעד עשרה ליר', הק' שלמה זלמן עה"ר [עהרנרייך] אבדק"ק.. (שאמלוי).

רבי שלמה זלמן עהרנרייך - [תרכ"ג–תש"ד] היה רבה הנודע של שאמלוי ומגדולי רבני הונגריה–טרנסלבניה לפני השואה. כיהן כרבה של טשאבא, ואחר כך כרבה של שאמלוי במשך כ 40 שנה עד שנרצח בשואה בחודש סיון תש"ד. רבי שלמה זלמן, נולד וגדל במחיצת זקנו בעל 'קול אריה' והיה מחסידי ותלמידי בעל "קדושת יום טוב" מסיגט. הוא חיבר ספרים רבים, בהם שו"ת לחם שלמה ארבעה חלקים. ה'לחם שלמה' נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו. כשעלתה בפולין על הפרק גזירת השחיטה, וגדולי ישראל התכנסו כדי לטכס עצה נגד הגזירה, אמר החפץ חיים שיש לשלוח את השאלה לפני "הגאון האדיר" משאמלוי (שלא נכח בכנס הרבנים), כי בידו לברר את הדבר כראוי. בתקופת השואה ב'גטו שימלוי', המשיך להדפיס את חידושי תורתו. בתשובה לטענה נגדו כי הוא עוסק בפרסום ספרים בשעה שיהודים בצרה השיב: "אדרבא, היא הנותנת! להראות את אחינו בני ישראל כי אנחנו בטוחים בהקב"ה שאל יעזבנו ואל יטשנו... ולמרות הצרות אנו משתעשעים בתורתנו הקדושה ומסייעים שייצאו לאור ספרים חדשים ספרי חכמה ודעת. בזה אנו מראים גודל אהבת התורה שבקרבנו וזכות אהבת התורה הקדושה תגן עלינו." בגטו שימלוי הוצע לו להימלט לרומניה, אך הוא השיב שזו הזדמנות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, ושאינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל. בקונטרס האחרון שלו נכתב המשפט המזעזע: "גמרתי קונטרס זה ביום ה' לסדר מצורע, שנת תש"ד שהיא עת צרה ליעקב וממנה יוושע..." (הקונטרס שרד אצל גוי בשימלוי, ויצא לאור בתשכ"ו במסגרת ספר "המאור" של הרז"ה עם פירוש "מאורות שלמה"). ובאותה השנה עלה ה'לחם שלמה' על המוקד יחד עם בני קהילתו, ממש לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. הי"ד.

ק, ד'.

מצב; בינוני, ללא כריכה, נקבי עש רבים, דפים מנותקים.