הספר נחלק לשלושה חלקים: הראשון, ביאור ל'קונטרס ההתפעלות' (שנדפס לראשונה בקניגסברג בשנת תר"י, ומכיל במקור כ-38 עמ') וכאן הדפיסו הרה"ק רבי הלל מפאריטש בשנית, בתוספת מרובה על העיקר (כ-137 עמ') וכתב מסביבו שני ביאורים על האיגרת, הראשון 'מהדורא קמא' - על סדר הקונטרס והשני 'מהדורא בתרא' - הערות על הקונטרס. החלק השני של הספר: חלק מ'שער היחוד' בתוספת ביאור. וחלקו השלישי של הספר: הקדמת 'דרך חיים' בתוספת ביאור "עם תוכחת מוסר ועצות נכונות לבעלי עסק במשא ומתן".

הסיבה שהביאה את רבי הלל לכתוב את פירושיו על 'קונטרס ההתפעלות' היא מפאת חשיבותו העצומה של הקונטרס. אותו כתב האדמו"ר האמצעי כאגרת לכלל חסידי חב"ד ובה מסביר הרבי את עיקרי משנתה של חסידות חב"ד ובידולה מחצרו של הרה"ק רבי אהרן מסטרשלה בעל 'שערי הייחוד והאמונה' ומגדולי תלמידי האדמו"ר הזקן שהחל להנהיג עדה וסחף אחריו רבים מחסידי חב"ד.

הרה"ק רבי הלל הלוי מפאריטש - [תקנ"ה -תרכ"ד] גדול חסידי ומשפיעי חב"ד, מקובל ובעל מופת. טרם הגיעו לחב"ד היה מחסידי טשרנוביל, ולאחר שנחשף לספר התניא דבק באדמו"ר הזקן ולמרות שהיה נחשב בדורו לבעל מופת ורבים היו מגיעים אליו לבקש ברכות, הוא סירב בכל תוקף, למרות הפצרות החסידים, לשמש כאדמו"ר והיה נכפף לפני אדמו"רי חב"ד במלוא ההכנעה למרות שהיה מבוגר מחלקם בשנים רבות (רבי הלל היה חסיד של אדמו"ר הזקן, לאחר מכן של האדמו"ר האמצעי ולאחריו של הצמח צדק). אדמו"רי חב"ד ידעו את רום ערכו ומינוהו למשפיע ושלחו אליו בחורים ואברכים להדריכם בדרך החסידות. ידוע הסיפור שה'צמח צדק' אמר לבנו מהר"ש שיש לו שניים וחצי חסידים. התפלא מהר"ש, מיהו אותו 'חצי חסיד'? ענה לו ה'צמח צדק': רבי הלל. וחסידים הסבירו זאת בכך שהחצי השני של רבי הלל היה 'אדמו"ר'... רבי הלל נפטר ונקבר בעיר חרסון, יהודי האזור נהגו לעלות על קברו לבקשת ברכה ולתפלה, בעיקר ביום פטירתו. בשנת תשע"ז בנה שליח חב"ד בחרסון אוהל מעל קברו . רבי הלל היה מחבר פורה, ומגדולי סופרי חסידות חב"ד ספרו המפורסם ביותר 'פלח הרימון' נדפס לאחר פטירתו (ווילנא, תרמ"ז) ובשער הספר נכתב: "המאור הגדול כקש"ת מו"ה הלל הלוי מפאריטש".

מפרט: [1], סז; נב דף. 20 ס"מ. נייר איכותי. סטפנסקי חסידות 272. אנציקלופדיה לחסידות, ספרים, עמ' 542-542.

מצב; טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכה פשוטה, מחוזקת ומנותקת חלקית.