מכתב מאת בעל המופת הרה"ק רבי ירמיה קאליש מאופולה-אמשינוב.

המכתב כולו בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמתו של בעל המופת האדמו"ר הרה"ק רבי ירמיה קאליש מאופולה-אמשינוב, בנו של האדמו"ר הראשון מאמשינוב הרה"ק רבי יעקב דוד קאליש ונכדו של הרה"ק רבי יצחק מוורקא.

במכתבו הכתוב בשפה גבוהה ובכתיבה מהוקצעת, כותב הרבי אודות רבה של אוסטרובצא הגאון רבי גציל בערנצוויג שאוותה נפשו לעלות לארץ הקודש. הרה"ק מאופולה-אמשינוב מדבר רבות בשבחו והצלחתו הגדולה ברבנות אוסטרובצא "ולשכמותו בודאי ראוי שיעלה לארצנו הקדושה להרביץ תורה בישראל ולפעול למען הרמת קרן הדת".

האדמו"ר הרה"ק רבי ירמיה מאופולה-אמשינוב - (תרל"ג-תש"ב), בנו של האדמו"ר הראשון מאמשינוב הרה"ק רבי יעקב דוד קאליש בנו של 'אוהב ישראל' הרה"ק רבי איציק'ל מוורקא. מילדותו גדל רבי ירמיה אצל אחיו הגדול הרה"ק רבי מנחם קאליש מאמשינוב, לאחר נישואיו בזיווג שני לבתו של ה'שבט יהודה' מלובלין הוסמך הרה"ק מאופולה-אמשינוב להוראה על ידי רבי חיים מבריסק, וכיהן ברבנות העיר אופולה שליד לובלין, שם נתפרסם כבעל מופת והמונים שיחרו לפתחו. לאחר פטירת אחיו דבקו בו חלק מהחסידים והכתירוהו כאדמו"ר מאופולה-אמשינוב, הוא עבר להתגורר בוורשה שם התרכזו חסידיו וניהל בה את בית מדרשו, שם גם נכתבה האיגרת שלפנינו. עם כיבוש וורשה במלחמת העולם השנייה ביקשו מקורביו להבריחו מחוץ לגבולות פולין, ואולם הוא סירב להיפרד מחסידיו. בעת האקציה הגדולה בגטו סירב לרדת לחצר, התעטף בטלית ותפילין, התיישב על כסאו, קרא קריאת שמע ותוך כדי אמירת 'אחד' השיב את נשמתו. באישון לילה התגנבו חסידיו אל הבית והביאוהו לקבר ישראל בחצר.

נציין עובדה מעניינת ביותר, כמעט מיסטית, שאין לה שום הסבר לוגי. כיצד ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואולי אפילו מתקנת את עצמה. האדמו"ר ממודז'יץ בעל ה'אמרי שאול' היה נשוי בזיווג ראשון לבתו של האדמו"ר מלובלין רבי אברהם איגר בעל השבט מיהודה. הנישואין לא עלו יפה והם התגרשו, והאדמו"ר מאופולה-אמשינוב (כותב המכתב שלפנינו) נשא לאשה את גרושתו של הרבי ממודז'יץ, בתו של הרבי מלובלין (מה שגרם לקרע מר בין החצרות). והנה כעבור כמה דורות, בימינו אנו נשא האדמו"ר מאופולה שליט"א לאשה את בתו של האדמו"ר ממודז'יץ והבן שנולד מזווג זה נשא לאשה את נכדת הרבי מאמשינוב שליט"א שהוא בעצמו חתנו של הרבי מלובלין, כך שכיום הצאצאים הם משותפים לחצרות לובלין-אמשינוב-אופלה-מודז'יץ! כאמור, אין הסבר לתופעה מפליאה זו מלבד העובדה שמדובר כאן בנשמות גבוהות ממרום היחס של השושלות החסידיות החשובות ביותר.

מפרט: [1] דף נייר משובץ. 16X12 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו של האדמו"ר, חתימתו וחותמתו.

מצב; טוב מאוד, נקבי תיוק.