בידספיריט | חתימת והגהות המקובל האלוקי ולו
חתימת והגהות המקובל האלוקי ולו דומיה תהילה בעל הראשית חכמה, על טור יורה דעה עם בית יוסף - ונציה, שכ”ד -ובנוסף לכך עשרות הגהות חשובות ביותר ועתיקות מתקופת ההדפסה במשא ומתן של הלכה נפק”מ להלכה מתוכן ההגהות ניכר שיצאו מתחת גדולי תלמידי מרנא הבית יוסף. ספר טור יורה דעה, עם פירוש בית יוסף, מאת רבי יוסף קארו. ונציה, שכ”ד [1564]. דפוס יואני גריפיאו. מהדורה שניה של פירוש הבית יוסף על יורה דעה, ”שנדפסה בחיי המחבר” רבינו יוסף קארו. בעותק שלפנינו הגהה חתומה בסופה: ”ויש לישב.. די וידאש” (דף רצו/2), הלא הוא המקובל האלוקי הנודע רבי אליהו די וידאש בעל הראשית חכמה. [חיתוך ההגהה על סוף הטקסט וחלק מחתימתו]. וכן עשרות הגהות בכתיבות שונות, מתלמידי מרן הבית יוסף זיע”א. כמה הגהות מסתיימות במילים: ”מה שנל”ד” [מה שנראה לעניות דעתי]. באחת ההגהות (דף כה/2) מזכיר הכותב כתב-יד עתיק של דיני שחיטות ובדיקות הנמצא ”ביד החכם יצ”ו”. המקובל האלוקי רבי אליהו די וידאשׂ - (ה'ש”י -ה'שמ”ז) היה מקובל קדוש עליון מצפת וראש רבני חברון במאה ה-16. נולד בצפת לרב משה די וידאש, בן למשפחה שמוצאה מיהדות חצי האי האיברי. בצעירותו התייתם מאביו, ושנות צעירותו עברו עליו בייסורים. היה תלמידו המובהק של הרמ”ק, ובפטירתו הועברו אליו כתבי ידו. כן למד תורה מפי האר”י ומפי הרב אברהם הלוי ברוכים (מוגרבי). היה שותף בחבורתם של הרמ”ק ורבי שלמה אלקבץ, אשר נהגה לצאת להתבודדות בהרים אשר סביב לצפת, גלות זאת הייתה נקראת בפי בני החבורה בשם ”גירושין”, והם עשו זאת כתיקון לגלות השכינה. בשנת ה'שכ”ו (1566) התמנה לראש רבני חברון. בי”ח באדר ה'של”ה (1575) סיים את כתיבת ספרו המפורסם ”ראשית חכמה”. הספר עוסק בהיבטים השונים של חיי האדם על פי המשמעות הקבלית. הספר זכה למהדורות רבות, למהדורה מקוצרת, ולתרגום מבאר ביידיש. נקבר בבית העלמין העתיק בחברון. האוהל של קברו נבנה בראשית שנות ה-30 בידי מתנדבים, ונהרס בידי ערבים בתקופת השלטון הירדני. שוחזר על ידי פרופ' בן ציון טבגר כחלק משיקום בית העלמין. [31], שעז, שעט-שפה, שפז-שצח דף. חסרים 2 דפים: שעח, שפו. 32 ס”מ. מצב; בינוני. דף השער ודפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני-גרוע, עם כתמי רטיבות, פגמים, קרעים ובלאי רב. כתמים. כתמי ועקבות רטיבות קשים בחלק מהדפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה בכותרות מספר דפים. פגעי עש במספר מקומות. קרעים משוקמים בהדבקות נייר במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף האחרון עם פגיעה גדולה בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה.