מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו איש החסד המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר.

מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו איש החסד המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר.

מכתב תודה וברכות קודש לרוב, מאת הרה"ק רבי אברהם אלימלך פערלאוו [פרלוב] מקארלין לחסידו הצדיק הירושלמי רבי אשר פריינד 'רֶבּ אוּשֶׁר'.

בראשית המכתב, מאשר הרבי את קבלת דמי הצדקה שהתקבלו מאת האברך החשוב אשר בן חי' רבקה דבורה פריינד ע"י הרה"ח הנכבד ר' אהרון האלטאווסקי הי"ו. הרבי ממשיך ומברכו ברכות קודש לרוב לשפע רב בגשמיות וברוחניות ולרפואה שלמה, ובמיוחד שיזכה לתת צדקות לרוב כחפצו התמידי של רבי אשר -

"והנני בזה לברכו שיתברך בכל מילי דמיטב ברפו"ש לכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ובפרנסה ברוח ובכבוד ולתת מתוך הרחבה במתן אדם ירחיב לו ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות כחפצו וכחפץ דורש שלומו וטובתו ומברכו אברהם אלימלך בהה"ק זצ"ל זי"ע". חתימת יד קודשו.

האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב הי"ד -  (תרנ"א - תש"ג, אנציקלופדיה לחסידות א', עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער" ), רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק, הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ, על פי עדות חסידיו, שהה בארץ ישראל (בה ביקר ארבע פעמים ביקורים ממושכים), כשהאחרונה קרתה כשהנאצים פלשו לעירו, כששמע זאת רצה לחזור לעירו כדי לעודד את היהודים שם, חסידיו ניסו לעצור בעדו, אך הרבי התעקש לחזור ולא להשאיר את חסידיו לבד. האדמו" ר אכן חזר בספינה האחרונה שיצאה ונרצח שם על ידי הנאצים, בחודש מרחשוון תש"ג, הוא וצאצאיו, הי"ד.

מקבל המכתב - הצדיק הירושלמי רבי אשר פריינד המכונה 'רֶבּ אוּשֶׁר' -  (תר"ע - תשס"ד), היה צדיק ירושלמי, אשר נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות " יד עזרה", מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים. אנשים פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו. מבקשי פניו המתינו בחצרו שעות ארוכות במשך רוב שעות היממה. הם ראו בהמתנה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. הרב פריינד נהג לקבל נשים ולשוחח עמן על מצוקותיהן, תכליתו של האדם על פי הרב פריינד היא דבקות הבורא. לשם כך דרש מחסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא" , כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא. הרב פריינד נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה.

[1] נייר מכתבים רשמי. כתב יד סופר, וחתימת הרבי. 20*12 ס"מ.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול קלים.