בידספיריט | חב”ד. כתב יד 'ביכל' חבד”י

חב”ד. כתב יד 'ביכל' חבד”י מאמרי האדמו”ר הרש”ב – 18 מאמרים קבוצת קונטרסים –מאמרי חסידות – דברי אלוקים חיים שנאמרו על ידי הרה”ק רבי שלום דוב שניאורסון מליובאוויטש – האדמו”ר הרש”ב. בשולי המאמר הראשון נכתב 'עד תיבת מלמעלה הוא הדרוש הנעתק מכתי”ק [מכתב יד קודש] אדמו”ר שליט”א' בעמוד האחרון של כתב היד נרשם 'מוגה' היינו שהושווה לכתב יד נאמן או לכתב יד האדמו”ר. שמונה עשרים מאמרים מתוכם מאמר אחד מהאדמו”ר בעל 'צמח צדק' האדמו”ר הרש”ב (תרכ”א-תר”פ) האדמו”ר החמישי בשושלת רבני חב”ד, בן האדמו”ר מהר”ש בן ה'צמח צדק', בן האדמו”ר האמצעי בן האדמו”ר הזקן בעל התניא, הקים וייסד את ישיבות תומכי תמימים ותורת אמת ופעל רבות למען כלל יהודי רוסיה שסבלו מרדיפות ופוגרומים. כתב מאות רבות של מאמרי חסידות , שראו אור ב-29 כרכים. בנו הוא האדמו”ר הריי”צ. תוכן המאמרים: מאמר זכור את אשר עשה לך עמלק מאמר כל הנהנה [דרושי חתונה תרנ”ב] מאמר לעולם יהא אדם נזהר – תרנ”ד מאמר זכור את עשה לך עמלק – תרפ”ז מאמר למה תוקעין בשופר [תרנ”ג] מאמר שופר של ראש השנה –תרנ”ג מאמר כי תבואו אל הארץ [תרס”ו] מאמר מבעל צמח צדק (אור התורה פרשת ויצא) מאמר וסמך ידו על ראש העולה – ויקרא תרנ”ג מאמר תפילין דמארי עלמא – בר מצוה תרנ”ג מאמר וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה – תרנ”ד מאמר צאינה וראינה מאמר והבריח התיכון – תרומה תרנ”ד מאמר ובחודש השביעי – ליל ב' דראש השנה תרנ”ד ליובאוויץ מאמר ויהי בעצם היום הזה – פרשת בא תרנ”ה ליובאוויטש ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך – פרשת לך לך תרנ”ה וראיתי אני שיש יתרון – פרשת אחרי מות תרנ”ח לכן אמור לבני ישראל – פרשת וארא תרנ”ח 135 דפים כתובים משני צדדים (כ-270 עמ') גודל: 17*21 ס”מ. בידי כותבים שונים. פגמים וחורים בודדים. הכל כרוך יחד בכריכת עור חדשה נאה. לא נערכה השוואה בין הנדפס לנוסח כתב היד ה'ביכל' החבד”י בימים עברו, חב”ד מיעטה בהדפסת ספרים, אף על פי שהרבתה בכתיבתם, במקום דפוס יצרה חב”ד שיטה של מעתיקים או כותבים (שרייבער בלשון חסידי חב”ד) לראשונה בליאזנא ערש חסידות חב”ד, אחרי כן בליאדי ומאוחר יותר בליובאוויטש שבה קבע משכנו אדמו”ר האמצעי... שם ישבו מעתיקים שהעתיקו את תורותיו של הרבי שנאמרו קודם לכן בעל פה. הסדר בזה היה כך: הרבי אומר תורה לפני החסידים, אחר שבת ויו”ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא כתובה בכתב יד למעתיק הראשי, הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי והשאיר לעצמו את העתקתו שממנה עשה אח”כ מספר העתקות בכתב ידו שלו... את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בחיקו פגשו החסידים דמתא שהמתינו לשובו וכמובן נאלץ לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה וכך נוצר ה'ביכל' (ר' חיים ליברמן אהל רח”ל ח”ג עמ' 20-26)