בידספיריט | שלחן ערוך אבן העזר עם

שלחן ערוך אבן העזר עם פתחי תשובה שהי' שייך להרה”ק ר' משה מבארדיוב נכדו חביבו של מרן הדברי חיים מצאנז, וגם למשפחת ראפאפארט מבארדיוב, ומשפחת לעזער מטארנא ומשפחת - שלחן ערוך הזה הי' שייך למשפחת צדיקים וחסידים מעיר בארדיוב, בראשם הגה”ק ר' משה'לע בארדיובער, אדמו”ר הראשון לשושלת בארדיוב. בנו של הגאון הקדוש ר' ברוך'ל גארליצער זצ”ל, בן מרן הקדוש בעל דברי חיים מצאנז זי”ע. בעמוד אצל השער: ”שייך להרב הקדוש חריף ובקי מוה”ר ר' משה האלבערשטאם” בעמוד לפני השער: הספר הלז לויתי להרב המופלג בתורה המפורסם לשבח מו”ה משה האלבערשטאם. שייך הספר הלז להרב המופלג, החסיד ועניו המפורסם מוה”ר משה האלבערשטאם, ובלע”ז Moses Halberstam מקודם הי' שייך למשפחת ראפאפארט מבארדיוב, שבראשם הי' הרה”ח המפורסם היחסן הגאון ר' שאול ראפאפארט מבארדיוב, אשר הרבה משפחות יקרות בימינו אלה מסתעפות ממנו, כמו ממשפחת וויינפעלד מסטראפקוב בארדיוב, משפחת הרב מנייטרא, רחמ”ד ווייסמאנדעל בני ר' חיים אלי' טייטלבוים מבערעגסאז בארדיוב, ועוד הרבה. והוא לוה את הספר להרה”ק מבארדיוב. יש גם כמה חתימות וחותמות מבנו ר' אברהם ראפאפארט מבארדיוב. ובעמוד האחרון נרשם. ”שייך להמופלג חריף ובקי מו”ה שאול ראפאפורט” נזכרו גם השמות ר' אברהם לעזער, ור' מענדל לעזער, מהעיר טארנא גאליציע מצב יפה מאד, כריכה מקורית * העיר בארדיוב [בארדפעלד בלשון הגר] עיר ידוע בצפון אונגארן מלאה עם חסידים ואנשי מעשה, חסידי צאנז מובהקים, הי' שם מרחץ שבאו לשם הרבה צדיקים וקדושים, והיתה כמו עיר גאליציאניש בתוככי צפון אונגארן קרוב לגבול גאליציע. הספר נדפס בעילום מקום ושנת הדפוס מפני הצענזור הרוסיא, ולפי הנראה נדפס בעיר יאהאנאסבורג, המחבר חותם בחלק א' בהקדמת הספר שנת 'הליכות עולם' שהיא שנת תרי”ז, אבל יש שהוכיחו שחלק א' נדפס לכל המוקדם בשנת תרי”ט בערך. חלק ב' נדפס בשנת תרכ”א לפי ההסכמה שנדפסה בחלק ב'. *  הרה”ק רבי משה הלברשטאם: (תר”י – תרס”ד) האדמו”ר מברדיוב, נולד בגליציה לרבי ברוך מגארליץ (בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז). אמו של רבי משה הייתה בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה”ייטב לב” מסיגט. רבינו היה תלמידו של סבו הדברי חיים שאף מסר לו לסדר את ספרו שו”ת דברי חיים (יחד עם בן דודו, רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב). אביו שלחו בצעירותו ללמוד אצל הגאון רבי שמואל ענגל שהתפעל מכישרונו. נישא לבת דודו רבי אהרן הלברשטאם מצאנז. בשנת תרל”ד הציעו זקינו הד”ח לקהילת ברדיוב לכהן כרב העיר במקום הרב הקודם הרב חיים אברהם אורנשטיין שנפטר בשנת תרל”א. בהיותו שם קנה אהדה ורבים מחסידי צאנז בהונגריה נסעו אליו. * החסיד הנודע ר' שאול ראפאפארט הי' מיחוסי ארץ, מפורסם בכל הסביבה בתורתו ויראתו,   נולד בגאליציע בשנת תקמ”א לאביו הג”ר שמואל חריף [ב”ר חיים] הנקרא ר' שמואל אוסטראה שנפטר בפראג ביום כ”ה סיון תק”ן ומנו”כ סמוך להנודע ביהודה הוא הי' דור ד' להמהרש”א. ר' שמואל חריף הי' חתן הג”ר שמחה הכהן ראפאפארט [יש שכתבו שהי' ר' שמחה זה נכד ר' ליבש ראש ישיבה בהג”ר חיים כהן ראפאפארט מלבוב, במ”א ראיתי שהי' ב”ר בנימין אב”ד קאליש מח”ס גבולות בנימין נפטר כ”א כסלו תקל”א], ר' שאול שנתגדל אצל זקינו הי' נקרא ראפאפארט על שמו.  נפטר ביום ג' חשון תר”ך בן ע”ח שנה ומנ”כ בבארדיוב. https://www.geni.com/people/Hagaon-Reb-Shaul-Saja-Rapaport/6000000006712117411?through=6000000011745394351 מצאצאי ר' שאול ראפאפארט: א) מרת גיטל אסתר אשת ר' יעקב יוסף הכהן סאמעט , בנו ר' פנחס סאמעט, חותנו של הרה”ח ר' חיים אלי' טייטעלבוים הי”ד מרביץ תורה בבערעגסאז, אבי ר' יעקב מרדכי מנייטרא, וחותן הצדיקים הגאונים ר' שלום משה אונגאר אב”ד נייטרא ור' מיכאל בער ווייסמאנדעל. ב) ר' שמואל דוד ראפאפארט   נשא את מרת ליבא בת ר' יצחק הכהן הארפודער מבארדיוב. נפטר בבארדיוב בשנת תרמ”ו בן ס”ח שנה. צאצאיו ר' יעקב ראפאפארט מבארדיוב הוא חותן בעל קרן לדוד מסאטמאר. ר' אברהם ראפאפארט הי' גיסו של הרה”ק מפלאנטש. ר' מרדכי ראפאפארט ממונקאטש חתן בזיוו”ש של הגה”ק בעל מעגלי צדק מדעש. מרת שפרינצא אשת ר' שלמה אלי' פרוכטער. ג) מרת רבקה אשת  ר' יוסף חיים הלוי וויינפעלד ב”ר אברהם מגארליץ, ממנו יוצאים הרבה משפחות חשובות בימינו, מבנו ר' שמואל צבי וויינפעלד, אבי ר' משה מנחם וויינפעלד, משפחת ר' אברהם וואלף טירנויער, ר' אברהם יצחק סאנדעל, ר' נפתלי צבי ווייס, ועוד הרבה משפחות. ד) מרת מחלה הינדא אשת ר' אברהם יעקב בוים ממעציסקא וסטראפקוב. ה) הרבנית איידל רויזא . נישאת בזיוו”ר לר' יעקב כהנא בן הג”ר מאיר כהנא אב”ד טשעטשעוויץ. ובזיוו”ש להר”ר אלעזר אליעזר ליפא עלאוויטש , ב”ר פנחס אלימלך ב”ר אלי' חתן הנועם אלימלך.