בידספיריט | ** מגה נדיר ** ספר

** מגה נדיר ** ספר סמבו הכושי הקטן - וארבעת הנמרים הרעבתנים, מאת: ש. מלצר, ציורים: ל. וולפרט. הוצאת: יהושע צ'צ'יק, תל אביב תשי”ד 1954. מידות: 22.5X15 ס”מ, מצב: טוב לגילו, כתמי זמן. - לודוויג וולפרט נולד בעיירה ליד היידלברג שבגרמניה למשפחה דתית-אורתודוקסית קשת יום. בילדותו סבל מן היחס אל מוצאה המזרח-אירופי של משפחתו, יוצאת יהדות ליטא, ומנידוי של בני גילו בשל היותו בעל שפה וחך שסועים. עבר עם משפחתו לפולדה, ומשם לפרנקפורט. בשנים 1916–1920 למד בבית ספר לאמנות (Kunstgewerbeschule) בפרנקפורט. וכן אצל אמן הבאוהאוס כריסטיאן דל.  בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בארץ ישראל עבד בבית המלאכה ”ב. פרידלנדר” בעיצוב כלי כסף, וכן ייצר, ביחד עם ויקטור שלמה ריס, את פסל ”הגמל המעופף” של ”יריד המזרח”, תחת האדריכל אריה אלחנני. בשנת 1935 החל ללמד ב”בצלאל החדש” בירושלים, שם עמד בראש המחלקה למתכת ביחד עם הצורף דוד היינץ גומבל (Gumbel). בהוראתו שם דגש על טיפוגרפיה עברית ועל תשמישי קדושה המעוצבים בקווים מודרניים ובייצור תעשייתי. במקביל לעבודתו בהוראה המשיך ליצור פריטי יודאיקה מודרניים בסדנאות בית הספר ובשנת 1942 הקים בית מלאכה עצמאי בירושלים. ב-1949 עיצב ארון קודש שהעניק נשיא המדינה חיים ויצמן לנשיא ארצות הברית הארי טרומן לכבוד יום העצמאות של ארצות הברית. הוא אייר את ספרו של שמואל בן יעקב ”עזי והמנגנים הצעירים”, (1946). בשנת 1956 היגר לארצות הברית, שם עמד בראש ”סדנת טובי פאשר לאמנות יהודית מודרנית” (Tobe Pascher Workshop) במוזיאון היהודי בניו יורק. התגורר במנהטן. היה אב לבת, חוה וולפרט-ריצ'רד, אף היא אמנית יודאיקה. נישא לבטי היינריך לבית ואלפֶר (1915–1997), אלמנה ואם לשניים. נפטר ב-1981, בגיל 81. בין עבודותיו הידועות: קערת סדר פסח וגביע (1929), ”מעקה 12 השבטים” (1940) בבניין הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ירושלים, תיק לתורה (1949) שניתן לנשיא האמריקאי הארי טרומן על יד חיים ויצמן, כותרת ושער מכון ויצמן למדע (1951–1952) ועוד. מקורות: מתוך אתר 'ויקיפדיה'.