בידספיריט | אורי ריזמן

אורי ריזמן - 1991 - 1924. סמטה, שמן על בד, 60x50 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע״י בת האמן, אסנת בן שלום, בחתימתה בגב היצירה. ציור קלאסי של אורי ריזמן, הצייר הגלילי מקיבוץ כברי, שידע לתמצת את הנוף למגע בין שמים וארץ, ולצורות רוויות בארוס נשי. הצבעים הם צבעי־ ריזמן טיפוסיים: אוקר-אדמה ותכלת-שמים; אוקר-שמש, גולש לצהוב, ואפור-קובלט של כביש סלול; כתם אדום אחד. שני פלחי ההר הבשרניים, משני צידי הכביש הפרספקטיבי, שרץ אל נקודת המגוז המרכזית, לא יכולים שלא לעורר אסוציאציות ארוטיות לאנטומיה נשית, מאותה זווית שבה דלקרואה צייר את ציור 'המקור' המפורסם שלו, שמישיר מבט אל מקור הלידה והחיים, הממוקם בין רגליה של אישה שרועה. בתפיסתו החושנית של ריזמן את הטבע נבט עירום נשי מבין חמוקי הרים וגאיות, והמגע באדמה כמוהו כמגע חם בבשר. בציור הטקטילי של ריזמן גוש נוגע בגוש והמפגש ביניהם מוחשי וחריף, ניתן למישוש. קווי המגע בין הצבעים ובין הגושים מתארכים ומודגשים ויוצרים שדות צבע נפרדים, כל צבע בוער ומהבהב בתחומו. קו צהוב מבליט קימור, כתם אדום מייצר ספק בית אידילי, ספק נקודה חמה. בתוך סביבה סגפנית של קיבוץ סוציאליסטי, השליך ריזמן את תשוקותיו הנבלמות ואת רוחו הסוערת על מרחב הנוף, מתוך תפיסה שמעשה הציור הוא ביטוי של אמת טוטאלית, תשוקה עצומה וחשיפה רגשית. אף שגישה פמיניסטית עלולה להסתייג מהשימוש המחופצן בגוף הנשי, מבחינת ריזמן זו הצהרה על ארוס החיים עצמם. מלאכת הציור של ריזמן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בציור הזה, מדגימה את המיומנות הציורית שלו ואת הרגישות הגבוהה להסטות מינוריות של צבע או צורה, בנקודות קריטיות, על מנת להפעיל את הקומפוזיציה ולייצר מתח חזותי. כך, למשל, נוצר צוק מחודד בקצה ההר השמאלי, הגבוה מהפסגה המקבילה לו מימין, פער שמייצר מעין 'סינקופה' חזותית ('דילוג') שמעצבת את נגזרת השמים באופן מעניין יותר. המעברים מכהות לבהירות בשני חלקי ההר בונים את התנועה הפנימית, וממקמים את מקור האור המגיע משמאל, ממש כמו האור הבוקע מחלון ומאיר את פנים החדר, שהיא צלע ההר, שהיא פנים הירך החמה. טלי תמיר