בידספיריט | יוסף זריצקי

יוסף זריצקי - 1985 - 1891. ללא כותרת, שמן על בד, 130x130 ס”מ, חתום. מקור: אוסף ז'ורז׳ט וישראל צפריר. תערוכה: יוסף זריצקי, רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1985 - , 1984 עמ' 128 (מצולם). Exhibition: Joseph Zaritsky, Retrospective, Tel Aviv Museum of Art, 1984 - 1985, p. 128 (Illustrated). תערוכות בארה”ב: ”שבעה אמנים בישראל”: • המכון לאמנות עכשווית, בוסטון (ינואר - פברואר 1953) • מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק (מאי - ספטמבר 1953) • מכון קרנגי, פיטסבורג (אוקטובר - נובמבר 1953) • המוזיאון היהודי בניו יורק, .1953 • מכון דטרויט לאמנויות (דצמבר 1953 – ינואר 1954) • מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס (1954) LACMA. קבוצת ציורי ”נגיעות בירוק”, שהציור הנוכחי הוא, לטעמי, המובחר שבהם, נוצרה בין השנים 1968-1964 והוצגה בחלקה (כולל הציור הנוכחי) ברטרוספקטיבה של האמן במוזיאון תל אביב (בין סוף 1984 לאמצע 1985). ציורי השמן, ”נגיעות בירוק”, נולדו זמן קצר לאחר סדרת האקוורלים, ”גגות פאריז”, שנוצרו בעקבות ביקורו השני של זריצקי בפאריז ב- 1963 ושתרגמו את המבט מגבוה על גגות-העיר למערכת של משולשים ומרובעים. לפי מרדכי עומר, שכתב בספרו על זריצקי (1987) פרק על סדרת ”נגיעות בירוק”, הצייר השתחרר בסדרה החדשה מהמבט בעולם ומהצורות הגיאומטריות, ריכך ועידן אותן והתמסר להפשטה טהורה המכוננת על שפה ציורית אוטונומית: ”שכבות הצבע [...] מעמעמות את הצורות, מְרַפות את קצותיהם ומקרבות את איחוּים בשדה הצבעוני של כל הבד...”. איני מקבל את ההבחנה הקטגורית הזו בין האקוורלים של פאריז ולבין השמנים של ”נגיעות בירוק” שנוצרו בתל אביב. כי מבטי בציור הנוכחי ובחבריו ל”נגיעות בירוק” מאתר, קודם כל, בפינה הימנית העליונה מלבן חלון גדול, מהסוג שיככב ב- 1968 בסדרת ”חלונות תל אביב” של זריצקי. לאחר מכן, אני מבחין בשני מרחבים מלבניים וצרים, המצטלבים באפור-ירקרק במרכז הבד ובהם זרועים מעין ”גגות”-בתים אדומים סביב גן ירוק (אלא אם כן, הדימוי במרכז הוא של דמות מופשטת בעלת צמד רגליים אדומות וגוף מלבני ירוק. שכן, בסדרת האקוורלים הפאריזיים של זריצקי מ- 1964 חזרה במרכז הציורים הפשטה של דמות (וראו הקטלוג ”מחווה לזריצקי”, מוזיאון ישראל, , 1982 תמונה מס' 31). במילים אחרות, אני מאבחן בציור הנוכחי מבט גבוה על נוף (מבטו הקבוע של זריצקי מאז סדרת ציורי ”יחיעם”, שנולדה ב- 1949 וסגננה את שדות הקיבוץ במונחים גיאומטריים). נכון, שציורי ”נגיעות בירוק” מעט-ליריים יותר מקודמיהם, פתוחים יותר, פחות נחרצים במכחול, אך איני מקבל את הדחתם מהמבט הראשוני בטבע. דומה, שהחלון הגדול שמימין הוא המסגרת שמבעדה נצפה הנוף המופשט כולו. דהיינו, פנים וחוץ שאוחדו בהשטחה אחת. קבוצת ”אופקים חדשה” באה לקצה ב- 1963, ובשנים הקרובות התמסר זריצקי לשכלול שפתו. הציור הנוכחי הוא אחד מפירות-ההילולים של גיבוש זה. גדעון עפרת