בידספיריט | נחום גוטמן

נחום גוטמן - 1980 - 1898. עצי זית, 1965 , שמן על בד, 73x100 ס”מ, חתום ומתוארך. מקוריות הציור אושרה ע”י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן. אחד מהנופים הסוחפים והדינמיים, שצייר גוטמן באמצע שנות השישים, של נופי הגליל, הדרך למירון והעיר צפת, הספונה בין ההרים. פעמים רבות צייר גוטמן את נופי הגליל והדרך למירון כשבתי צפת מבליחים ברקע, כשהוא משלב אלמנטים קבועים: דרך הררית מולבנת, לא סלולה, צמחייה עבותה ודמויות קטנות צועדות, בדרך כלל מתוך היישוב הערבי: רוכב על חמור, או נשים נושאות כד על ראשן או כמו בציור שלפנינו – שתי נשים ערביות נושאות חיטה או שעורה על ראשן – מנהגי הובלה שלא היו מקובלים ביישוב היהודי. אקוורל זה סוחף במיוחד בשל הדרמה המתרחשת במרכזו שנוצרת על ידי צמרות העצים הסבוכות, שמתנגשות בשמיים כחולים במיוחד. צבעי השמלות – כחול ואדום, של שתי הנשים והירוק של המטען החקלאי שעל ראשיהן – זוהרים בציור ומשמחים אותו על-אף גודלן הזעיר. מעניין לציין שגם נחום גוטמן, שנחשב לחילוני וליומיומי, ביחס לקסם הרליגיוזי של ראובן, נסחף לנופים של 'האגן הקדוש' הגלילי, שבין צפת להר מירון ואהב לציירם. אצל גוטמן האור בהיר ושוטף את המרחב כולו, ומעניק לו תחושה חמימה של קיץ, בטרם התלהטות החמסין. העצים צומחים על צלע ההר, ענפיהם נוטים מעל העמק, וצמרותיהם מלבינות מהאור המסנוור. למרות ההתגעשות השמיימית מעל בתי צפת בפסגת ההר, האווירה היא צלולה ונטולת מיסטיקה. זהו גוטמן במיטבו – ישראלי, אופטימי ובעל מכחול דינאמי ומשוחרר. טלי תמיר