בידספיריט | אהרון כהנא

אהרון כהנא - 1967 - 1905. משחקי הקלפים, 1945 , שמן על בד, 92X73 ס”מ, חתום ומתוארך. ספרות ותערוכה: אהרון כהנא, מוזיאון חיפה, , 1978 מצולם. בין השנים 1947-1944 התגלה מפנה משמעותי בציוריו של אהרון כהנא (אז עדיין כהאן). בעקבות תערוכתו ב- 1946 ב”גלריה כ”ץ” שבתל אביב, נכתב בעיתון ”דבר”: ”והנה התגלה השינוי בתערוכתו זו בצורת סיבוב של 180 מעלות מהדרך הרגילה שלו עד עכשיו: מצייר אימפרסיוניסטי-ריאליסטי הפך כהאן לצייר אקספרסיוניסטי- אבסטרקטי ]...[ וסימן טוב הוא לאמן, אם הוא יכול חזור לעלומיו בימי העמידה.” כהנא היה אז בן .41 הנה כי כן, במקביל לקומץ אמנים ישראלים מחוד-החנית של המודרנה המקומית, פנה הצייר להפשטה בנוסח ז'ורז' בראק ופבלו פיקאסו של מה שקרוי ”קוביזם סינתטי” – השטחה, פירוק והרכבה רב-כיוונית מחדש של החלל. באותה שנה, , 1946 הציג כהנא את ציוריו החדשים גם בגלריה ”יונס” הירושלמית, ואויגן קולב - מבקר האמנות של כתב-העת ”עתים”, ולימים, מנהל מוזיאון תל אביב – הגיב בהתלהבות: ”כהאן צועד קוממיות לקראת מטרתו ]...[, ללא תלות בסייגים של הטבע. במשיכות גדולות מדבר הוא בשפתה העולמית של האמנות המודרנית...” המפנה התחולל לרקע מלחמת העולם השנייה, והעולה מגרמניה )1934( סילק עתה מציוריו כל זיקה לאמנות גרמניה לטובת האמנות הצרפתית המודרנית. הציור ”משחקי הקלפים”, שהוא מחשובי ציוריו דאז, מהווה וריאציה בראקית-פיקאסויית של כהאן-כהנא על ציורו הנודע של סזאן, ”משחקי הקלפים” (1890-1885...9. אלא, שלעומת הצייר הפוסט-אימפרסיוניסטי הדגול, הצייר הרמת-גני צייר ציור מופשט יותר, אף גדוש ומורכב יותר, שעה שדחס את החלל בצורות ארכיטקטוניות רבות ועתירות זווית. ברור גם עניינו ה”בראקי” של כהנא בעימות הצדודית של השחקן האחד עם החזיתיות של השחקן השני )אצל סזאן השניים בפרופיל(. ב- 1978 הוצג הציור בתערוכת כהנא במוזיאון חיפה, אף צולם בקטלוג, והאוצר, גבריאל תדמור כתב: ”נקודת שיא בתקופה זו מהווה יצירתו 'משחקי הקלפים' משנת 1945 המזכירה מאד את יצירתו הנודעת של פול סזאן. אך חובו של כהנא לסזאן אינו מתבטא רק בבחירת הנושא והקומפוזיציה, אלא בדרך בה בחר לבנות את יצירתו בעזרת סדרה של נקודות מבט שונות ]...[. כל מרכיב בודד ביצירה הוא צורה שטוחה ללא נפח ]...[. תחושת החלל המציאותי נוצרת על-ידי סימולטניות של מבטים שונים, וצירופם יחד הוא הוא היוצר את הממד השלישי.” רק בעקבות פרק זה של יצירתו ולרקע הקוממיות של 1948 יפנה אהרון כהנא לשפתו המוכרת יותר – הפשטה ארכיאולוגית שמית. גדען עפרת