בידספיריט | ראובן רובין

ראובן רובין - 1974 – 1893. יהושע גורדון על יד החלון, 1924, שמן על בד, 75x65 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. מלבד דיוקנאות עצמיים, כמעט כל הדיוקנאות שראובן רובין צייר בשנות ה- 20 היו של יוצרים ואנשי-רוח ארצישראליים: אחד-העם, ציונה תג'ר, א.צ.גרינברג, הסופר פרץ הירשביין (ואשתו), אברהם מלניקוב, יהודה גור (הבלשן והמילונאי), ועוד. מה חיבר אפוא את רובין לעסקן יהושע גורדון (1941-1889?) אפשר שהתשובה בדברי ההספד לגורדון, שנשא משה שרת ובהם ותיארו כ – ”איש הטעם האמנותי והעידון הדק, [...] האמנות הייתה נשמת חייו. את מיטב שנות־נעוריו בילה בעולמות עליונים של שירה, ציור, נגינה ותיאטרון. [...] תמיד חי בספֵרות אלו של אצילות רוחנית ולא חדל להפליא את ידידיו בבקיאותו המופלגת ובהבחנתו הדקה לגבי כל יצירה אמנותית שנקרתה לפניו – בין אם היה זה שיר עברי חדש או סונטה קלאסית או תמונה נדירה...”. לאור האמור, מה פלא שנוצר קשר קרוב בין איש הסוכנות היהודית לבין הצייר. כאשר יצר ראובן את דיוקן יהושע גורדון ב- 1924 היה האחרון כבר 5 שנים בארץ, לאחר עשור בארה”ב (בה, בין השאר, הקים את מד”א האמריקאי) שבסופו התגייס ל”גדוד העברי” ועלה ארצה. 1924 הייתה גם השנה בה פרסם גורדון מילון אנגלי־עברי קטנטן בנושא ”מונחי־המסחר”, ואותה שנה בה ארגן בתל אביב את התערוכה הראשונה של תוצרת הארץ. גורדון היה מנכ”ל החברה לתערוכות וירידים של המזרח הקרוב. בנוסף, לצד היותו איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, היה גורדון אדם רב-פעלים ועתיר זכויות, אשר – בין השאר - יזם בשנות ה- 30 את הקמת ”משטרת היישובים העבריים”. ועוד פרט: יהושע גורדון ייסד את הקואופרטיב פלאו”ג - מגדלי פרי הדר ארץ ישראל. לראובן רובין היה פרדס. גדעון עפרת