בידספיריט | נחום גוטמן

נחום גוטמן - 1980 – 1898. נערה עם חמורים, 1933, שמן על בד, 61x73 ס”מ, חתום. ספרות ותערוכה: נחום גוטמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1984 , עמ' 89 (מצולם). מקוריות הציור אושרה ע”י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן. נחום גוטמן, הצייר הארץ-ישראלי הנודע, עבר כמה תקופות-חניכה ועיצוב עצמי עד שגיבש לעצמו את סגנונו המוכר. כבוגר ”בצלאל הישן”, בשנים 1913 – 1916 , וכחניכו האהוב של מייסדו המיתולוגי, בוריס שץ, ידידו של אביו, הסופר ש. בן ציון (שמחה-אלתר גוטמן), פיתח גוטמן הצעיר יכולות רישום מובהקות בטכניקות שמרניות, רחוקות ממודרניזם. את הקריירה ארוכת השנים שלו הוא התחיל לא כצייר בארץ־ישראל, אלא כמאייר שחי בפריז ובוינה, ואייר משם לכתבי עת יהודיים בתפוצות ולספרות העברית הצומחת, בעיקר לשירי הילדים של ביאליק (”קן לציפור”), לשירי טשרניחובסקי (”החליל”), ולסדרת ”סיפורים לבני הנעורים” שכתב אביו, שפורסמו בפרנקפורט בהוצאת ”אמנות” מיסודה של שושנה פרסיץ. האיורים המוקדמים של גוטמן לסיפוריו של אביו עשויים בקווים דקים, ברישום מהיר, בהצללות כבדות בשיטת ההצלבה ומילוי שטח, והם עונים לעולם הגלותי שנפרש בסיפוריו של בן ציון. עם חזרתו לארץ-ישראל ב- 1926 , אחרי שש שנים של שהות באירופה, נטש גוטמן את נאמנותו לתורת אביו-מולידו ולעקרונותיו של שץ-פטרונו, וחיפש אחר סגנון מודרניסטי, מקומי ומעודכן יותר. סגנונו הנודע, שהפך לאבן-דרך באמנות הארץ-ישראלית, מתאפיין בקו בהיר ורצוף, במשטחי צבע בהירים שנפגשים ביניהם במפגשים ישירים ונטולי קונפליקט ובהנחת צבע ישירה ועניינית. האיור ”שני ילדים רוכבים על חמור”, מייצג את אותו נושא, בסגנון הארץ-ישראלי של גוטמן: שני ילדים על חמור, איור 'דבר לילדים', שנות ה- 30. כמי שמונה ב- 1931 לתפקיד המאייר הראשי במוסף ”דבר לילדים” (שהפך ב- 1936 לעיתון עצמאי), והחזיק במשרה הזו למעלה משלושים שנה, היה לגוטמן חלק חשוב בעיצוב תרבות הילד הישראלית, ואיוריו העניקו לילדות המקומית אאורה אידילית- פסטורלית ותכונות של הרפתקה, בריאות וחירות שהפכו לתכונות יסוד המזוהות עמה. הציור שלפנינו – ”נערה עם חמורים” (או ”החזרה מהיקב”) שייך לתקופת ביניים בין רישומי הגלות השמרניים לבין הסגנון הפשוט והישיר של גוטמן הבשל ועדיין לא נושא עליו את תווית הזיהוי של הסגנון הארץ־ישראלי הפשוט והצלול. אמנם, אי-שם על הגבעה הרחוקה מסתמנת צללית של מושבה בהרים, אולי מקור הכרמים, אך הציור אפוף צללים, קישוטים, סלסולים ומריחות צבע עמומות, שייעלמו במהרה מציורו של גוטמן. [...] היצירה הנ”ל, ושני ציורים אחרים מהתקופה שהוצגו בתערוכה המקיפה של נחום גוטמן במוזיאון תל אביב ב- 1984, מתארים הווי נעורים ערבי-מזרחי אידילי, רך וחושני, אך גם תמים וילדותי. באופן לא אופייני לו, משתמש כאן גוטמן בטכניקה הקלאסית של היי-לייטס (High-lights) - גווני לבן להדגשת אור ונפח, ומדגיש מלאות גופנית עגלגלה שמרככת את הדמויות ומוסיפה להן נופך רומנטי, דמוי אגדה [...] יותר משהם קרובים לילדים הצברים, גיבורי איוריו של גוטמן ב”דבר לילדים” משנות השלושים והארבעים, הם שייכים לצמד המקראי-מזרחי המוקדם של ”רועה העיזים” ו”נושאת האלומות”, מ – 1926 , מאוסף מוזיאון ישראל ול'תקופה הערבית' בציוריו של גוטמן משנות העשרה והעשרים, בה הרבה לתאר את הווי החיים המזרחי-ערבי בפלשתינה-א”י. ד”ר טלי תמיר * הטקסט המלא מופיע באתר תירוש.