בידספיריט | ראובן רובין

ראובן רובין - 1974 – 1893. משפחה צפתית, שנות ה-30, שמן על בד, 92x73 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. הנושא הזה – משפחה חסידית צעירה יושבת לנוח לצד הדרך: אם מניקה תינוק לצד אב המאכיל גדי שחור בענף – שב והעסיק את ראובן לכל אורך יצירתו בישראל. הנה כי כן, מוכרות לנו ארבע גרסאות קרובות מאד זו לזו מהשנים 1923 , 1929, 1970 והנוכחית שהיא, ככל הנראה (לפי סגנונה), משנות ה- 30. ראובן לא הרפה מהנושא ורק שינה מגרסה לגרסה את גוון - שמלתה של האם ו/או את צבע גלימתו של האב, החליף לו כיפה בשטריימל, גילה או הסתיר את שולי טליתו, האריך או קיצר את פאותיו, או שקירב והרחיק את כרם-הזיתים שמאחורי השלישייה. הציור הנוכחי שומר על אותה תמונה קבועה, אך פרטיו נבדלים: שמלת התכלת של האם פרחונית, האב בגלימה ירוקה ומעיל, על ראשו שטריימל, וברקע – במרחק-מה – 5 עצי זית. את צפתיותה של המשפחה הזו אנו מסיקים, הן מהכותרת המלווה את כל הגרסאות והן מאותם בתים צפתיים שעטפו את המשפחה הנחה בגרסת 1923. עניינו של ראובן בנושא מקורו במסורת הציור הנוצרי של ”הבריחה למצרים”: האב – יוסף, האם – מרים והתינוק – ישוע – נמלטים מארץ ישראל מאימת הגזרה שהטיל הורדוס על תינוקות עבריים. במסורת ציורית זו, שהמפורסמים בציוריה הם אלה של ג'וטו במאה ה- 14 ופרא-אנג'ליקו במאה ה- 15, האם והבן רוכבים על חמור, בעוד האב מהלך לצידם. מאז הגיעו ארצה ב- 1923 ראובן נדרש לנושא השלישייה הקדושה הנחה בדרך, הן בחיתוכי עץ (”מבקשי אלוהים”) והן בציורי שמן, שעה שמרבית השלישיות הללו נעדרו תווים יהודיים ו/או צפתיים. אך, במקביל, מאז שחר ציוריו בארץ ביקש ראובן גם ”לייהד” את ”השילוש הקדוש” הנוצרי, כאשר בחר לייצג משפחה חסידית והמיר את החמור בגדי השחור. הדימוי של גדי-עז הפך למרכיב ראובני קבוע בציוריו את החסידים במירון, חסידים בדרך לצפת, ובעיקר – בארבעה ציורי ”משפחה צפתית”. הגדי או העז (המזכירים לנו את ”מעשה העז” – סיפורו של עגנון מ- 1925 על עז שנדדה מהגולה לצפת), מייצגים טבע תמים ומשלימים את האידיליה בה חפץ ראובן בשלל ציוריו את הנוף והאדם הגליליים האביביים. על מידת הזדהותו של ראובן עם התמונה המשפחתית הצפתית תעיד העובדה שב- 1950-1949 הוא צייר 2 ציורים ובהם הוא נראה יושב על שרפרף, רעייתו – אסתר- יושבת לידו על כיסא, בנו – דויד – ניצב משמאלו וידו מונחת על כתף-האב, בעוד הוא – ראובן – מאכיל בענף גדי שחור... גדעון עפרת