בידספיריט | נחום גוטמן

נחום גוטמן - כרכרה, שמן על בד, 38X46 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן. נחום גוטמן היה מן האבות המייסדים של האמנות הישראלית. בשנות העשרים נמנה עם קבוצת האמנים המודרניסטים ששינו את פני האמנות המקומית וביקשו להפיח בה חיוניות. האמנים האלה ראו חשיבות גדולה בהתייחסות האמנותית אל המזרח כדרך של הזדהות עם הערכים שעולם המזרח התאפיין בהם לדעתם: עוצמה, כוח, יצריות, מיניות, גופניות וקשר בלתי אמצעי עם הטבע. הערכים האלה נתפסו בשנות העשרים בארץ-ישראל כאנטי נורמה לעולם יהדות הגולה וביטאו את האידאלים של היהודי החדש, הארצישראלי, המבקש להידמות לבני המזרח ו”להשיל מעליו את לבוש הגלות”. מימוש הציונות נתפס אז כהתחברות מחודשת של היהודי לגוף, לגוף של עצמו, ולכן הדגישו אמנים רבים, וגוטמן ביניהם את המימד הארוטי של המזרח. ראיית המזרח כמקום ספוג אירוטיקה היא גם רכיב קבוע בתפיסה המערבית-אירופית המסורתית של המזרח, בייחוד כפי שהתגבשה במאה התשע-עשרה. המערב ביקש להגדיר את המזרח באמצעות איפיוניים סטריאוטיפיים כעולם אחר וזר, כהיפוכו המוחלט, והמיניות המשוחררת והחושניות שזוהו כתכונות מזרחיות, היו היפוכם של המוסר הפוריטני והאיפוק הבורגניים-מערביים. גוטמן היה אפוא גם אמן מערבי מבחינת אופן הבנתו את המזרח. גוטמן ראה במזרח לא רק עולם של יצריות משוחררת, אלא גם עולם של חגיגיות ושלווה, של תרבות פנאי המתמכרת להנאותיה, עולם של נהנתנות ופינוק עצמי. יגאל צלמונה, '' 90 שנה של אמנות ישראלית'' מבחר מאוסף יוסף חכמי – הפניקס הישראלי, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1998 , עמוד 10 .