בידספיריט | אמיר שפט

אמיר שפט - נ. 1978. פרחים, 2024 , שמן על בד, 90x115 ס”מ, חתום ומתוארך מאחור. בעבודתו של אמיר שפט, הפרח הוא אף פעם לא רק פרח — הוא הדימוי של הפרח, שבר הזיכרון שלו, הד העבר שלו בתודעה הקולקטיבית. בציור זה, מקבץ של פרחים — מיובשים, מצולמים, סרוקים, מצוירים ומטושטשים — פרושים על בד לבן כעל שולחן ניסוי: חקירה של ייצוג, יופי וזיכרון. שפט מצייר לא רק את הדימוי אלא את הדרך שבה הוא עובר דרך מדיות שונות — צילום, דפוס, פיקסלים — וחוזר אל הציור ביד אדם. הפרחים כאן נראים לעיתים כאילו נשרו מתוך קטלוג ישן, גלוית נוף, או הדפסה דהויה; במקומות אחרים הם פורחים בעוז מפתיע מתוך שכבות של מריחה, טשטוש וטפטוף צבע. למרות עושר הצבעים, האווירה אינה עליזה — להפך. יש כאן תחושה של גן שעבר התערבות. הפרחים מרחפים, תלושים מסביבתם, כאילו תיעוד של טבע דומם שהזמן והטכנולוגיה השפיעו עליו. שפט חוקר את היופי כמשהו זמני, כפני שטח של רגש עמוק יותר. כמו ביצירות אחרות שלו, ניכר כאן האיזון בין שליטה ציורית גבוהה לבין שחרור והרס מכוון של הדימוי. שפט אינו מחפש את ההתרפקות אלא את השאלה: מהו היופי כשאיננו שלם? מהו זיכרון כשהוא מצויר מחדש, שוב ושוב?