בידספיריט | אורי ריזמן

אורי ריזמן - 1991 – 1924. נוף, שמן על בד, 114x162 ס”מ, חתום. יצירה זו מתפרשת כמרחב פתוח ואינטימי בעת ובעונה אחת - תוצאה של שפתו הציורית הייחודית שהתפתחה לאורך עשורים של עשייה. בציור זה, ריזמן מדגיש את היסודות התחושתיים של הנוף על פני ייצוגו הריאליסטי: כתמים של ירוק עז, אדום בוהק ורוד שמיימי, יוצרים מרחב בלתי מתוחם בזמן, מעין מהות של נוף פנימי ופיזי גם יחד. ריזמן, נחשב לדמות מובהקת בציור הישראלי שהתפתח לאחר קום המדינה, ותמיד שמר על ייחוד אישי. בעבודותיו המאוחרות, דוגמת זו, בולטת מגמה של הפשטה רגשית המשלבת תמצות צורני עם נוכחות צבעונית מוחלטת, לעיתים אפילו מהפנטת. ב”נוף” שלפנינו אין דמות, אין בית, ואין קו אופק חד - ובכל זאת קשה לטעות בתחושת המקום. הרים ירוקים מתעגלים לעבר מרכז הקנבס, נוגעים זה בזה כמעט, ומזמינים את הצופה להלך פנימה אל תוך מישור שמתחיל בוורוד עמוק ומטפס אל שמים מעורפלים בכחול. ריזמן אינו מנסה להעתיק נוף מסוים אלא להעביר את החוויה הבלתי אמצעית של עמידה מולו, ולעיתים אף בתוכו. הבחירה בשטחי צבע גדולים, המכסים את הבד במחוות חופשיות אך מדויקות, יוצרת תחושת דופק - לא של טבע סוער, אלא של חיים פנימיים עמוקים. כך מתהווה ציור שהוא גם חלון אל החוץ וגם השתקפות של מבט פנימי. ריזמן מבטל את הצורך בפרטים, אך שומר על תחושת נוכחות פיזית חזקה. בהקשר הרחב של יצירתו, ציור זה מבטא את גישתו הקיומית לנוף - לא כהעתקה של המציאות אלא כמרחב שבו הנפש נוגעת בחומר, והזיכרון פוגש את הרגע. ייתכן שזהו אחד הסודות להמשכיות ההשפעה של ריזמן: ציוריו אינם מתיישנים כי הם לא נולדו ממקום של זמן, אלא ממקום של רגש, מרחב ותנועה פנימית.