בידספיריט | אברהם נתון

אברהם נתון - 1959 – 1906. דו צדדי: דמות בנוף, קומפוזיציה, שמן על בד, 62x46 ס”מ, חתום. בהתבוננות ביצירה הדו־צדדית של אברהם נתון, שנשמרה על גבי מצע אחד אך מכילה שני דימויים מובחנים, נגלית תמונה רבת פנים של עולמו האמנותי ושל החיפוש הפנימי של האמן אחר שפה אישית. הבחירה לצייר משני צדדיו של אותו הבד אינה רק תולדה של נסיבות חומריות – אלא הצהרה מרומזת על דואליות עקרונית, נוכחות של מתחים והרמוניות בו־זמניות. הצד הימני, שמזוהה כיום כצד ה”קדמי”, מציג דמות נשית מוארכת בלב שממה צבעונית, כמעט תיאטרלית. קומתה זקופה, שמלתה הכחולה תחומה בשטחי צבע שמושכים את העין למוקדים חדים של אדום וצהוב. המרחב שבו היא ניצבת מעניקים לתמונה איכות חלומית, כמעט אלגורית. נתון, כדרכו, לא שואף לריאליזם – הוא מבקש מהצופה לעמוד אל מול מצב רגשי, תודעתי, אולי גם קיומי. הדמות היא גם סמל וגם נמען אנושי, והיא נטועה בנוף שמעלה שאלות של שייכות וניכור. בצדה האחורי של היצירה – מוצג ציור אחר בתכלית: קומפוזיציה גאומטרית מופשטת, שנבנית ממשטחים ריבועיים של צבע בגוונים כבויים של שחור, לבן, אפור, חום ואוקר. זהו ניסוי פורמלי אך גם מדיטטיבי, שבו נבחנת האפשרות של איזון בין צורה לצבע, בין מרכז לשוליים, בין כובד לאווריריות. ניכרת כאן השפעה של הפשטה אירופאית, אך לא ניכור אינטלקטואלי – להפך, זהו ציור שיש בו חום וסבלנות. נראה שהוא נוצר מתוך מהלך פנימי של סינון, צמצום, תמצות. העובדה ששתי היצירות מתקיימות על אותו מצע הופכת את היצירה לאובייקט אמנותי מהורהר, שכמו מהדהד את האופן שבו האדם נושא בתוכו יותר מהוויה אחת: ייצוג והפשטה, צבע ושתיקה, מבט החוצה ותשומת לב פנימית.