בידספיריט | מרסל ינקו

מרסל ינקו - 1984 – 1895. אנטבה, שמן על בד, 73x100 ס”מ, חתום. מרסל ינקו, שמוכר כאחד ממייסדי הדאדא באמנות, היה צייר, תאורטיקן ואדריכל רומני-ישראלי. נולד ב 1985- בבוקרשט והגיע לציריך ב- 1915 במטרה ללמוד אדריכלות, שם חבר לקבוצת אמנים שממנה צמחה תנועת הדאדא. התקופה המוקדמת יצירותיו מתאפיינת בהפשטה וביחסים שבין צורה וצבע. סגנונו התאפיין בצבעים כהים ובאלמנטים קוביסטיים וכלל גם מסכות, תבליטים וקולאז׳ים הכוללים חומרים כמו בדי יוטה וחבלים. בין היתר הושפע מפיקאסו, ג׳ורג׳ בראק ומהאקספרסיביות הצבעונית ביצירותיו של אוסקר קוקושקה. ציוריו מבטאים התפוררות צורנית ועם זאת כוללים אמצעים אמנותיים קלאסיים במהותם. ב- 1941, עם עלייתו לארץ בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, החל ינקו לצייר את נופי הארץ ואנשיה, וסגנונו האמנותי השתנה. הוא החל לצייר תמונות פיגורטיביות ואפילו ראליסטיות, אמנם שמר על ייחודו האסתטי המתאפיין בהרמוניה הנוצרת במזיגת צורות וצבעים. בנוסף היה חבר בקבוצת האמנים ״אופקים חדשים״ והקים ב- 1953 את כפר האמנים בעין הוד. התקופה המאוחרת של ציוריו מבטאת חזרה לסגנון הדאדא, בה הוא חזר אל הקומפוזיציות והטכניקות מתקופת דאדא בשורת שחזורים שיצר בשלושים שנות חייו האחרונות בארץ. העבודות שיצר כאן כללו מסכות, קולאז'ים, פסלים ועבודות שמן, וגם סדרת ניסיונות בגבס. בציוריו המאוחרים נוטש ינקו את סוגיות המקום והזמן המקומיות וחוזר לעיסוק בהפשטה, הפעם בצבעים יותר עזים וצורות ססגוניות הלקוחות מהטבע. הוא יוצר קומפוזיציות עליזות ועתירות ניגודים של צבעים, צורות אמורפיות וזוויות גאומטריות. לדוגמה, קבוצת העבודות ״חיות דמיוניות״ שיצר ינקו בשנות ה- 60 וה- 70 מציגה צורות מופשטות היוצרות חזות כמעט מוחשית. ינקו יוצר אשליה של גן עדן פנטסטי של חיות הנוצר מצורות מופשטות וצבעוניות התלויות בחלל בקומפוזיציה דינמית. עבודות אלו מבטאות את נטייתו לשאוב השראה ממקורות אורגניים ומיסודות נטורליסטיים וליצור מציאות חיה המורכבת כולה מאלמנטים אבסטרקטיים.