בידספיריט | ראובן רובין

ראובן רובין - 1974 – 1893. מסיק זיתים, 1930 בקירוב, שמן על בד, 65x81 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. מבין הברוש והדקל, השקמה והזית, היו שני האחרונים חביבים על ראובן רובין במיוחד, החל מ- 1923, שנת הראשית של ציורו בארץ-ישראל. השקמה והזית, הנמנים על זני העצים העתיקים של הארץ מסמלים את עברה הרחוק, לצד התחדשותה בהווה. שני העצים סימלו לגבי ראובן לא רק את עתיקות-ימיה של הארץ, אלא גם ריתקו אותו חזותית: הגזעים המתפצלים והצמרות המלאות הפכו לדרמה ציורית בפני עצמה שהצדיקו ציור מיוחד, במלוא הפריים (שקמים עתיקות, 1927 ). עצי הזית הפכו למוטיב מרכזי בעבודתו וליוו אותו כל ימיו, כשהם מכתיבים לו כמה שינויים עקרוניים: הפאלטה הבהירה, שאיפיינה את ציוריו המוקדמים הפכה כהה יותר, כדי ללכוד את הגוון הירוק-אפרפר של עלוות העצים ואת מגוון החומים-שחורים של הגזעים. אדמת המטע בולטת בגוונים חומים-חמים, מתוכה בוקעים הגזעים, מתפצלים ושוב מתחברים. צללים שחורים נפערים בתוך הגזעים של עצי הזית, ומכניסים ממד קודר ועתיק לאוטופיות המוארות של תל אביב הצעירה. אך כדי להרים את ממד הקסם של הציור, בזק רובין הבזקי לבן על העלים, כדי להצית את הברק הכסוף באור השמש מטע הזיתים כולו, בדומה לפרדס, מופיע בציורים כמרחב אפלול וקסום, כולו הזיה אוריינטלית. העצים גבוהים, ממלאים את כל ריבוע הציור ומותירים פיסת שמיים צרה. מטעי הזיתים המופיעים בציוריו של ראובן בשנים 1927 – 1930 , שייכים לערבים תושבי הארץ והם אלה שמוסקים את פירותיהם. מול עיניו של הצייר הרומנטיקן נגלה חיזיון חקלאי-תנ”כי, המשקף בדמיונו את אורח החיים האידילי של דור האבות, לעיתים רועה ערבי ועדרו חוצים את המטע ( זיתים בגליל, 1928 – 1929 ). לנוכח הפעלתנות של ימי המסיק וריח הפרי, החיזיון העתיק קורם עור וגידים: טיפוס על סולמות, איסוף הפרי מהאדמה, חמורי מסע, מנוחה מתחת לעץ – סצנות מינוריות של חיי הכפר, בדומה לאיורי ”ספר השעות” של הדוכס דה-ברי מן המאה ה- 15 , המתעדים את הווי החקלאים בחווה. אחד הציורים המתארים את המסיק, גם הוא משנות ה- 30 , נקרא בבירור ”נוף תנ”כי” והוא קרוב מאד ברוחו באופיו לציור שלפנינו. גם בציור הנוכחי, מן היפים בקבוצת ציורי המסיק, שני סולמות גבוהים מושענים על העצים והקוטפים, לבושים במכנסי שרוואל לבנים וחולצות אדומות, מנערים את הענפים עד שהפרי הבשל נשמט ארצה. ברקע – גמל כורע, ממתין למסע ובעליו נח על האדמה עד שייקרא לפעולה. שתי נשים עומסות את הפרי בקערות על ראשן משלימות את הפסטורלה. טלי תמיר