בידספיריט | שמואל בק

שמואל בק - נ. 1933. יונים, שמן על בד, 35x27 ס”מ, חתום. ביצירה זו, בק מרכיב דימוי פואטי וטעון של שלוש ציפורים – או אולי זיכרונות של ציפורים – אשר נראות כצעצועים שבורים או פסלים דוממים, מונחות זו על זו כמטוטלת שעמדה מלכת. ה”ציפורים” אינן יצורים חיים, אלא מבנים דמויי עץ ומתכת, חלודים, שחוקים, חלקם חבולים או מפורקים. כמה מהן נראות כעשויות מצורות מכניות – עם צירים, גלגלים, בורגי חיבור – המעוררים אסוציאציה של צעצועים ישנים, אולי אפילו תותחים או מנגנונים צבאיים זעירים. דווקא בשל כך, הן נושאות עמן תחושת געגוע ואובדן: שאריות משחק מילדות שהופסקה באחת, או שרידים של חירות שנעצרה. עגלת עץ עם גלגלים אדמדמים – רמז לעולם של תנועה שנעצרה, או אולי סמל לגירוש, לנדודים כפויים. הציפורים, שבאופן מסורתי מסמלות תעופה, שירה וחופש – כאן הופכות למייצגות של כליאתם של רעיונות אלה, לרוח שחוברת לחומר ומתיישבת בו כזיכרון קפוא. הקומפוזיציה האנכית, כמעט טוטמית, יוצרת תחושת טקס או פולחן. הדימוי כולו כמין מזבח פרטי, בו מקריב בק את מושג התום – אך גם משמר אותו, בחמלה שקטה אך חודרת. בצורה אופיינית לבק, המפגש בין געגוע לילדות לבין טראומה וזיכרון היסטורי יוצר שכבות של משמעות. לכן מעבר לצורות, בק מזמין אותנו להיכנס לעולם בו הוא שקוע, עולם שהוא מנסה לזכור אך גם לשכוח.