בידספיריט | יוחנן סימון

יוחנן סימון - 1976 – 1905. הורות בקיבוץ, 1954 , שמן על בד, 48x60 ס”מ, חתום ומתוארך. יוחנן סימון, מן הדמויות המרכזיות באמנות הישראלית בראשיתה, נולד בגרמניה בשנת 1905. הוא התחנך באקדמיות מובילות באירופה, שם ספג השפעות מודרניסטיות ובמיוחד את רוח הפוביזם, שהתבטאה בצבעוניות עזה ובחירות צורניות. בשנת 1936, עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ גן שמואל והפך עד מהרה ל”אמן הבית” של הקיבוץ ושל תנועת ”הקיבוץ הארצי” שהוקם בשנת 1927. תנועת הקיבוץ הארצי, שילבה ציונות מעשית עם אידיאולוגיה מרקסיסטית, וחתרה להקים בארץ חברה שוויונית שיתופית. היא הדגישה ערכים כמו ביטול רכוש פרטי, חינוך קולקטיבי, עבודת כפיים וחיים משותפים, כל אלו עיצבו את עולמו האמנותי של סימון באותן שנים. האמן עיצב חזות אידילית של חיי הקיבוץ, משפחות מאושרות, ילדים שמחים, נופים שלווים. סגנונו של סימון בתקופה זו, סווג כ”התקופה החומה”, שהתאפיין בקווים נוקשים ויציבים, ”רישום פלדה”, כפי שכינה זאת גדעון עפרת ובמיזוג ייחודי של ריאליזם עם סמלים חברתיים. ביצירה זו, יוחנן סימון לוכד את תמצית החזון הקיבוצי שהפך לחותם האישי שלו בשנותיו בגן שמואל ומציגה הרמוניה בין אדם, נוף ועבודה, תוך מיזוג בין ריאליזם לסמליות. במרכז התמונה נראה אב הנושא את בתו על כתפיו, לכאורה סצנה שגרתית בקיבוץ המתארת את המפגש של הורה וילד לאחר יום העבודה. אך בו זמנית סצנה זו מקפלת בתוכה משמעויות נוספות, הקשורות בעיקר לקושי של סימון מול הדגש ששמה התנועה אליה היה שייך, בעניין חינוך ילדי הקיבוצים מחוץ למסגרת המשפחתית הגרעינית. בהתאם, יצירה זו מציגה ; איחוד המרגש בין ההורים לילדיהם כסצנה כמעט רומנטית של אהבה וחום.